חזית הים של יפו לעומת חזית הים העירונית של חיפה

פסל האמונה ורחבת התצפית בגן הפיסגה ביפו

סיירתי לאחרונה פעמים אחדות ביפו העתיקה והתרשמתי מאד. כך צריכה להיראות חזית ים עירונית מושקעת ומטופחת, שמשמשת אבן שואבת להמוני מבקרים.

כל הגבעה שעליה התנוססה בעבר העיר העתיקה היא כיום רשת של פרקים וכיכרות מעוצבות.

כל הפסולת שנותרה מהריסות ''השטח הגדול'', ונערמה בחוף הים, הפכה לטיילת מטופחת עם שבילי הליכה ונסיעה באופניים, מצפורים ומדשאות, ויש רצף מהטיילת בנמל תל אביב ועד לטיילת בת ים.

נמל יפו הפך למרכז שוקק של מסעדות ובתי קפה שמוצף במבקרים. עם זאת, כנראה שההיצע עולה במעט על הביקוש.

גולת  הכותרת של ביקוריי במקום היתה סיור בסגווי, שנמשך כשעתיים, וכלל את כל הטיילת החדשה שמנמל יפו דרומה, דרך איזור כיכר השעון, מתחם התחנה, שכונת נווה צדק, וחזרה דרך גן צ'רלס קלור לנמל. 

הסגוויי הוא כלי מדהים וחכם, והיכולת לגמוא בקלות, תוך עצירות רבות להסברים ממדריך הטיולים שהוביל את הרוכבים, מרחק רב כל כך בנסיעה ראשונה, מעידה על חשיבותו העתידית הרבה לתחבורה הציבורית העירונית.

הסגווי הוא חלק משורה של כלי רכב חשמליים אישיים, יחד עם האופניים החשמליות, הקורקינט החשמלי ועוד, אשר המונים ברחבי תבל משתמשים בהם, והם משנים כיום לחלוטין את תוכניות פיתוח התחבורה בעולם. מה שהיה עד לפני שנים אחדות הפיתרון התחבורתי המרכזי לערים, של סלילת דרכים רחבות בעלויות עתק לצרכי תחבורה ציבורית או פרטית, חייב לפנות את מקומו לייעול רשת הדרכים האישיות, שרוחבן קטן ועלות הקמתן נמוכה, אך הן מכסות את כל שטח העיר בדומה למדרכות.

בחיפה גם אפשר להתנסות בנסיעה בסגווי, אך הנסיעה נקטעת על ידי ממגורות דגון כאשר מבקשים להמשיך במסלול הטבעי מהעיר התחתית לבת גלים, וממנה לטיילת דדו. 

בשנים האחרונות התקדם אט אט פיתוח טיילת חוף הים של דרום חיפה, וכיום אפשר להגיע בהליכה או בנסיעה באופניים וכדומה, לאורך טיילת מטופחת באורך של יותר מ-6 קילומטרים, מבת גלים ועד לחוף דדו. אך הקטע שבין בת גלים לעיר התחתית, ובפרט כאמור לאורך ממגורות דגון, עדיין אינו ראוי לכך.

המשך הטיילת מהעיר התחתית אל פארק הקישון, וממנו לאורך חוף הקריות עד לעכו, הוא עדיין בגדר חלום רחוק. כך גם לגבי פיתוח פארק הקישון ושדה התעופה הבינלאומי של חיפה. אלה יתרחשו אם יחול שינוי מיידי ודרסטי בהנהגת העיר, וראש העיר יוחלף בהנהגה ירוקה. או אז נוכל גם במפרץ חיפה לזכות במראה היפה ביותר שמציעה יפו, של מטוסי הנוסעים הרבים שמגיעים בזה אחר זה לנחיתה בנתב''ג, וחולפים מצפון לנמל יפו. מראה דינאמי זה, שמשלב חדש בעתיק, הוא אחד מסמלי ההיכר המרשימים ביותר של ארץ  ישראל המודרנית. 

נתיב מטרונית קו 3 סביב ואדי ניסנס

נתיב מטרונית קו 3 סביב ואדי ניסנס

לרגל הגשת ההתנגדויות על ידי הציבור הרחב לתוכנית המתאר החדשה של חיפה חפ/2000 מובאת למעלה מפה שמנסה לתקן את מה שהעיריה קלקלה, קלקול נוסף של מערכת רקובה מהיסוד. 
הקלקול שבו מדובר הוא עצירת סלילת נתיב המטרונית של קו 3 ברחוב הנביאים בהדר, וסיומו ברחוב הנביאים בלי להמשיך ולחבר אותו לעיר התחתית ולקוי מטרונית אחרים. 
על פי פרסומי העיריה אין כל אפשרות להמשיך את נתיב המטרונית על פני השטח באזור ואדי ניסנס, ויש צורך בחפירת מנהרה לשם כך.
המפה להלן מראה כי קו 3 של המטרונית יכול להמשיך ולרדת מרחוב הרצל לרחוב שבתאי לוי, ומרחוב שבתאי לוי להמשיך ולרדת ברחוב הציונות, ומשם להגיע לשדרות המגינים ולהתחבר לקוים 1 ו-2.
בדרך מהעיר התחתית להדר יכול קו 3 לעלות מרחוב המגינים לרחוב חורי ולהתחבר למטרונית ברחוב החלוץ.
משרד מהנדס העיר לא השכיל, ככל הנראה, לגלות את האפשרות הפשוטה הזאת, למרות שאזור הואדי נמצא במרחק מאות מטרים ספורים מהיכל העיריה.
במקום זה נכנעה העיריה, ככל הנראה, ללחצי התושבים בואדי, והותירה את ההזנחה התחבורתית כמו שהיא. גם האוטובוסים הבודדים שעוברים נתקעים בפקק העצום שגורמים הרחובות הצרים ועמוסי התנועה.
הסיבה לקלקול הקבוע של משרד מהנדס העיר ושל ראש העיר בכל הנוגע לתיכנון העירוני בעיר חיפה עצמה היא השותפות בריש גלי שלהם למחדלי איכות הסביבה במפרץ חיפה, אשר מתגלמים בתעשיות הפטרוכימיות ומגרשי המכולות ששטחיהם נמצאים בלב אזורי אוכלוסין והם בעלי ערך קרקע עצום, גם בזכות סמיכותם לחוף הים ומסיבות נוספות. כיוון שהעיריה נותנת ידה לפיתוח תעשיה ונמל בסגנון עולם שלישי במפרץ חיפה, כל מה שנעשה בעיר עצמה הוא בסגנון של שוק הפשפשים, דהיינו הנצחת מחדלים באמצעות התעלמות מהם או עקיפתם על ידי פרוייקטים לקויים. 

קו 3  [בירוק] נקטע בהדר ואינו ממשיך למושבה הגרמנית

מדינת ישראל זקוקה למשבר על מנת לפתור את משבר השימוש המופקר בקרקעות. מצד אחד קיים שימוש בלתי חוקי ובלתי מרוסן בקרקעות ציבור לצרכי בניה של מיגזרי מיעוטים גדולים במדינה, דבר שגרם לכך שהמדינה הפכה ברובה לשטח בנוי, ומצד שני אזרחים נורמטיבים שומרי חוק מתקשים לרכוש דירה בבנין מגורים מתוכנן ובסביבה מתוכננת, מחמת מחירי הדירות המופקעים.

במקום פיתרון של פינוי בכוח לכל מי שבנו ללא חוק על קרקעות המדינה, הממשלה נכנעת ללחצים פוליטיים ומטאטאת את הנושא אל מתחת לשטיח. לאזרחים הנורמטיבים היא מציעה, לעומת זאת, פיתרון קלוקל בדמות הפשרת קרקעות חקלאיות יקרות בשולי הערים ובניה בתכנון חפוז ולא מבוקר, תחת כינוי זה או אחר.

הפוליטיקאים במגזר המקומי למדו היטב מהממשלה וגם הם נוהגים איפה ואיפה באזרחי הערים בהם הם שולטים. בחיפה הקים ראש העיר יונה יהב בשנים האחרונות מערכת תחבורה ציבורית, המטרונית, אשר מסלוליה עוברים בשכונת הדר בחלק היהודי, שבו יש בנינים מהודרים רבים בסגנון הבינלאומי היוקרתי, תוך הפקעת שטחי מדרכה וחנייה ועבודות תשתית שנמשכו שנים רבות במהלך הלילות וגרמו סבל רב ונזק בלתי הפיך לתושבים.

עבודות התשתית של יצירת מסלולי התחבורה הציבורית החדשים נעצרו, כבמטה קסם, בשולי שכונת ואדי ניסנאס שבמרחק מאות מטרים ספורים מהיכל העיריה המפואר, למרות שבשולי הואדי, ברחובות חורי והציונות בואכה שדרות המגינים דרך כיכר אמיל חביבי, עובר נתיב התחבורה החיוני, הקצר והיעיל ביותר, בין העיר התחתית להדר. התכנון העירוני קפא במקום מקידמת דנא, וציבור המשתמשים בתחבורה הציבורית בין הדר לעיר נאלצים לעקוף את הואדי בדרכים פתלתלות, מה שמאריך ומסרבל מאד את נסיעותיהם היומיומיות של תושבים רבים. ההשקעה הנדרשת על מנת להפוך את השכונה לפינת חמד של תחבורה ציבורית היא מינימלית, ומסתכמת בעיקר בביטול מקומות חניה לאורך הצירים הפקוקים. בנוסף, בואדי ניסנאס רוב הבתים הם ישנים מאד, בעלי קומה אחת ומראה של סלאמס ונדרשת באזור תוכנית פינוי-בינוי אינטנסיבית. למרות זאת ראש העיר מעדיף, כנראה מחשש ללחצים פוליטיים, להתעלם מהנושא ולהשאיר את המצב על כנו לעתיד הנראה לעין, תוך התהדרות בתוכניות אחרות שאותן ביצע במקומות פחות רגישים מבחינתו.

דוח מבקר המדינה על הקמת איצטדיון עופר

דוח מבקר המדינה על הקמת איצטדיון עופר

יש בדוח די ביקורת, שמתמקדת בכך שהשינויים בהיקף בניית וייעוד האיצטדיון לא הובאו לידיעת מועצת העיר, כדי להביא להדחת יונה יהב לאלתר, וזאת באמצעות פעילות נכונה של האופוזיציה במועצת עירית חיפה.

ברצוני לשתף את הקוראים בביקורת אישית שנוספת על אלו שהעליתי בעבר, וזאת לאחר סיורים אחדים באתר האיצטדיון הבנוי, שמגרשי החניה שלו פתוחים לנסיעה ברכב פרטי כמו בכל כביש רגיל. מומלץ לנסוע סביב האיצטדיון במגרשי החניה הרבים והגדולים שלו, שמכילים למעלה משלושת אלפים מקומות חניה, ולהתרשם מהשיממון הרב שיש בהם, לעומת הצפיפות הרבה במגרשי החניה הסמוכים של שער הכרמל וקניון חיפה.

במקצוע השיווק המושג המרכזי לקביעת ערך מקום הוא 'גורם המיקום', שמחושב על פי שטח החזית של המבנה לעומת כמות התנועה שעוברת מולו. גורם המיקום של איצטדיון חיפה הוא בדרגה גבוהה מאד, ומצדיק הקמת מבני עסקים שהיקף התנועה שבהם הוא אינטנסיבי מאד.

בשפה פשוטה, מיקום האיצטדיון מצדיק הקמת עסקים שתחלופת המכוניות במגרשי החניה שלהן היא של מכוניות אחדות ליום, כאשר כל מכונית שיוצאת גם מזכה את בעלי העסק בפידיון כספי מכובד, לאחר שהועמסה בכל טוב. באיצטדיון זה הצפי של החניות בכל מקום חניה הוא למכונית בודדת, לשעות אחדות, ולמספר פעמים זעום בכל חודש, כאשר גם הפידיון מכל מכונית הוא נמוך, כי בעלי המכוניות קנו כרטיס למשחק כדורגל. 

המבקר לא התייחס למחדל השערוריתי הזה, והסתפק בבדיקת הכשלים בתהליכי הקמת האיצטדיון בלבד.

אני מצר על כך שלא העליתי בשעתו, בעת ההתנגדות להקמת האיצטדיון, את הנושא הזה. קיויתי בליבי כי יבוא מומחה מטעם האקדמיה ויעיד על כך.

כולנו משלמים על כך כיום במזומן, ראה ארנונה, בנוסף על ההזנחה האקולוגית שנגרמה למפרץ חיפה כתוצאה מאי הקמת האיצטדיון במקום הראוי לו בלב המטרופולין בפארק הקישון.

דוח המבקר קובע שאיצטדיון זה מיועד לשמש גם כמרכז מסחרי. נראה כי מ'רוב עצים לא רואים את היער', והניסיון להגדיר איצטדיון גם כמרכז מסחרי הוא בבחינת פתיחת 'חלון אוברטון', שמטרתו להכשיר את השרץ. בעתיד הנראה לעין מגרשי החניה של האצטדיון יהיו שוממים בכמעט מאה אחוז של הזמן, לעומת תפוסה של כמעט מאה אחוז במגרשים הסמוכים.