מוזיאון הרמן שטרוק

מוזיאון הרמן שטרוק ברחוב ארלזורוב בחיפה

הרמן שטרוק (1944-1876) נחשב לאחד מאמני ההדפס החשובים בגרמניה ובארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. במשך למעלה מארבעים שנות פעילותו כאמן מצליח ומוערך הוא יצר שפע של עבודות על נייר, בעיקר בשני סוגי נושאים - הדיוקן והנוף. בסדרת הדיוקנאות המפורסמים שלו הנציח שטרוק את גדולי הרוח והמדע של זמנו, ביניהם צייר את הציור הנודע ביותר בקרב יהדות זמננו - דיוקנו של תיאודור הרצל.

הרמן שטרוק: דיוקן תיאודור הרצל

במקביל לעבודתו האמנותית שטרוק לקח חלק חשוב בפעילות הציונית, העולמית והארצישראלית. במסגרתה השתתף דרך קבע בקונגרסים הציוניים והיה שותף ליוזמות אמנותיות לאחר עלייתו ארצה. בין היוזמות המרכזיות שבהן היה מעורב שטרוק, הביאה להקמת מוזיאון תל אביב לאמנות וחידוש בצלאל, האקדמיה לאמנות בירושלים.

שטרוק זכה להכרה כמורה דגול לאמנויות הגרפיות והחל ללמד את שפת ההדפס האמנותי עוד בשהותו בגרמניה. בין תלמידיו הרבים היו מקס ליברמן, לוביס קורינת, מארק שאגאל, יעקב שטיינהרדט, יוסף בודקו ואחרים.

בדצמבר 1922 העתיק שטרוק את מרכז הכובד של חייו מברלין לחיפה. התיישבותו של שטרוק בחיפה הייתה אירוע תרבותי שהאמנות הארץ-ישראלית לא ידעה כמותו. שטרוק, אמן יהודי-ציוני בעל הכרה בינלאומית, תרם רבות לפיתוחה של הקהילה האמנותית של צפון הארץ בכלל ושל העיר חיפה בפרט.

בחיפה שטרוק התמקם בבניין תלת-קומתי ברחוב ארלוזורוב 23 בהדר הכרמל, שתוכנן בידי ידידו, אלכסנדר ברוולד - אחד האדריכלים הגדולים שפעלו בארץ במחצית הראשונה של המאה העשרים. בבית זה שחזר שטרוק את הסטודיו שלו מברלין וקיבץ סביבו חוג תלמידים שהתמחו בטכניקות ההדפס השונות. בין אלה שלמדו אצלו היו אנה טיכו, צבי גולדשטיין-גלי, ערי אריך גלאס, יוסף ארליך, מאיר בן-אורי ואחרים.

כיום הבית של שטרוק הוא בניין מהודר שהינו מבנה לשימור בעל ערך אדריכלי והיסטורי רב, הצופה מראש הכרמל אל נופי המפרץ ועמק זבולון. בשנת 2013 לאחר פרויקט שיחזור, שכלל את שיפוץ המבנה, תוך שימור פרטיו המקוריים, נפתח בו המוזיאון המשחזר את חזותו ורוחו המקורית של הבית כפי שהיה בימי חייו של שטרוק. הבית המרשים, בו אירח האמן את נבחרי הציבור והאמנים, משלב בתוכו אלמנטים מזרחיים ואירופיים: חלונות מקושתים-אוריינטליים ורצפות מצוירות, שעל חשיפתם ושחזורם הושם דגש בשיפוץ.

מטרת המוזיאון היא להאיר את דיוקנו של הרמן שטרוק בכל מעגלי יצירתו ופועליו התרבותיים והחברתיים. בתצוגת המוזיאון משולבים פריטי ריהוט ושטיחים, חפצים אישיים, ספרים וציורי שמן של הרמן שטרוק מאוספו של נתן ברנשטיין, לצד יצירותיו מאוסף מוזיאון חיפה לאמנות. בקומה העליונה של המוזיאון יפתח בקרוב מרכז פעילות יצירתית לנוער וילדים. במרכז יערכו סדנאות יצירה, כולל סדנאות הדפס ותחריט, פיסול וציור.

התערוכות המתחלפות של המוזיאון יוקדשו ליצירתו רבת-האנפין של הרמן שטרוק ויעסקו בסוגיות נבחרות של תולדות האמנות, תוך התמקדות בתחום היצירה אשר לפיתוחו הקדיש האמן את חייו - אמנות ההדפס. התערוכות יתרכזו בנושאים, רעיונות ומגמות תרבותיות בעידן המודרני. פלטפורמת התצוגה תפגיש את יצירתו של שטרוק עם אמנים אחרים שפועלים כיום בשדה אמנות ההדפס בארץ ובעולם, בשאיפה לנהל דיאלוג בין תקופות ובין נקודות מבט.

פרנסי העיר חיפה חייבים להפוך את מוזיאון שטרוק למוקד עליה לרגל עבורם, על מנת שישמש מקור השראה, ומקום הכאה על חטא, לגבי הדרך שבה יש לבנות  את העיר חיפה. דרך זאת, של שילוב מדוקדק בין אדם וטבע תוך הקפדה על ערכי האדם ואיכות הסביבה, בהשראת מקורות היהדות, היא דרך המלך של הציונות.

מקורות: מוזיאוני חיפה, הרמן שטרוק, בית הרמן שטרוק

דר' כרמל אפרת החיפאית, רופאה תעופתית בכירה מוסמכת, היתה על טיסת 'אל-על' כאשר חיפשו בדחיפות רופא, והצילה את חייו של אחד הנוסעים

האתר של דר' כרמל אפרת - רופאה תעופתית בכירה - ישראל, ארה"ב, FA"A, אירופה. רופאת צלילה

נחיתת החירום הרפואית בוורשה על פי בקשת דוקטור כרמל אפרת בתאריך 4.12.2013, של מטוס אל-על בקו ניו-יורק - תל אביב, שצולמה במקרה על ידי צלם חובב.

דר' כרמל אפרת רופאה תעופתית בכירה מוסמכת היתה על טיסת 'אל-על' כאשר חיפשו בדחיפות רופא, והצילה את חייו של אחד הנוסעים. כתבה: רונית קיטאי
אחד הרקדנים שהיה בין המוזמנים להופעות ע''י הפדרציה היהודית חש ברע, עם הקאות ובחילות. מכתב תודה נשלח להנהלת 'אל-על' בו סופר על מסירותה של אחת הנוסעות, דר' כרמל אפרת שהיתה על אותה טיסה במקרה. מנכ''ל חברת 'אל-על', אלוף מיל. אליעזר שקדי, לא נשאר אדיש. הוא הזמין אותה ללשכתו והרעיף עליה ים של הוקרה שמגיעה לה. ויש גם סגירת מעגל באויר...המשך לכתבה המלאה ב'רינונים'

פורסם ב: 06/02/2014 12:20

דר כרמל אפרת היא רופאה תעופתית בכירה לישראל, ארה''ב ואירופה, ורופאת צלילה. היא עוסקת במתן אישורים רפואיים לטייסים ולצוללנים, ובנוסף במתן יעוץ דיאטני רפואי.
יש לה קליניקה בחיפה על ציר מוריה. מספר הטלפון שלה הוא 04-8241382.


להלן מכתב התודה המלא:

לכב' 
שירות לקוחות – אל על 
הנדון: נחיתת חירום. 

ביום רביעי ה- 4.12.13 , טיסת LY 0008 נאלצה לנחות נחיתת חירום, עקב בעיה רפואית. 
אנחנו קבוצת רקדנים שטסנו והוזמנו להופעות ע"י הפדרציה היהודית בווגאס, בדרכנו חזרה אחד הרקדנים חש בכאבי בטן עזים, כאבי ראש, בחילות והקאות מספר פעמים. 

בתחילה נתתי לו כדור קל בטן להרגעת כאבי הבטן ולאחר מכן כדור אופטלגין לשכך את הכאבים, לאחר כשעתיים כשראיתי שדבר לא עוזר ונהפוך הוא, הכאבים מתגברים, קראתי לדייל הראשי גדעון וולף. הוא בדק את הילד, ניסה לתת לו לשתות ולטפל בו, אך הילד תוך כדי טיפול התחיל לרעוד. בשלב הזה הדייל שאל בכריזה אם יש רופא בין הנוסעים ולמזלנו בכל הסיטואציה הנוראית הזאת היו שני דברים שעזרו לנו: 

1. שטסנו 'אל על' עם הצוות המופלא שעזר לנו באופן מדהים. 
2. שבין הנוסעים הייתה רופאה, דר' כרמל אפרת, שנרתמה לעזרת הילד באופן מלא. בתחילה תשאלה אותו למצבו, מדדה לו לחץ דם, חום ודופק וכן ניסתה להרגיעו. הילד התלונן שמתפוצץ לו הראש. הרופאה נתנה לו לשתות לאורך כל הזמן ונתנה לו אקמול. 

המצב לא נרגע ואף החמיר. הילד החל לאבד קשר, בהה בנו, הפיל את הראש הצידה , עצם עיניים ולא ענה, הפסיק לתקשר והתחיל לרעוד חזק מאוד בשני הידיים. 

הרופאה החלה לקרוא לו חזק מאוד "עדי, עדי" אך הילד לא הגיב. בשלב הזה כולם מאוד נלחצנו ופחדנו שהילד יאבד את ההכרה ואף חמור יותר. הרופאה לקחה החלטה להנחית את המטוס כדי לנסות להציל את הילד. ההרגשה של כל הצוות ושלנו הייתה שרק נגיע לקרקע ונוכל לעזור לילד.
כשנחתנו בוורשה הרופאה התנדבה ללוות את הילד לבית חולים כדי לקבל את הטיפול הנכון והמהיר ביותר,הידע הכי טוב היה בידיה גם בעניין הרפואי וגם בשפה. 

אני רוצה לציין שנתקלנו באשה צדיקה, שבקור רוח טיפלה במקרה בצורה עניינית, גם שהמצב היה חמור ביותר והילד היה על סף אובדן הכרה, שכל גופו רועד ללא שליטה. מזלנו שהרופאה הייתה איתנו, דאגה לילד ולקחה את כל הסיטואציה לידיה, כי כולנו היינו חסרי אונים. היחס שגילתה היה מעבר למצופה. מחמם את הלב שיש בקרבנו עוד אנשים עם נתינה גדולה ומופלאה כמו שלה. 
ברצוננו להודות לד"ר כרמל אפרת ולשתף אתכם במקרה הנ"ל. 
אנחנו נמשיך לטוס אל על. 

בברכה 
אריאלה ברוורמן 

דר' אפרת מקבלת מכתב תודה משקדי

דר' אפרת מקבלת דגם מטוס עם לוחית הוקרה משקדי

תעודת הוקרה מטעם אל על לדר' כרמל אפרת על העזרה הרפואית שהעניקה

מבקר המדינה בביקורת חריפה על המטרונית

מבקר המדינה בביקורת חריפה על המטרונית: כשלים חמורים בכל שלבי הפרויקט

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, העביר ביקורת חריפה על פרויקט המטרונית בחיפה. המבקר מאשים את משרדי התחבורה והאוצר, עיריית חיפה ובעיקר את החברה המבצעת, חברת יפה נוף, בכשלים חמורים בכל שלב של הפרויקט. לדבריו, הכשלים מתבטאים בבחירה דווקא במטרונית כפתרון הסעת המונים מתקדם, דרך לוחות זמנים, ניהול, חריגות עצומות מהתקציב ופגיעה בחייהם של התושבים באזור.

בחברת יפה נוף טוענים כי החריגה מלוחות הזמנים נגרמה בין היתר עקב שינויים שדרש משרד התחבורה, אך במשרד מודים בליקויים שהתגלו בפרויקט, ומפנים אצבע מאשימה לכיוונה של החברה המבצעת. "אנו רואים בחומרה את התנהלות חברת יפה נוף בביצוע הפרויקט", נמסר.

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את הניהול הלקוי של הפרויקט על-ידי חברת יפה נוף. הועלו ליקויים בבדיקת החלופות והכדאיות, בהיערכות הארגונית לביצוע הפרויקט, בחלוקת העבודה בין מהנדסי החברה, בתכנון הכולל והמפורט ללא ביצוע תסקיר בטיחות כולל, בבקרה על השינויים בתכולתו, בעריכת האומדנים לעלותו ובפיקוח והבקרה על ביצועו.

בשל ליקויים אלה לא עמדה החברה בלוחות הזמנים ובתקציב שנקבעו, ובמשך תקופה ארוכה מאוד לא היה בידיה מידע עדכני על מצב הפרויקט לאשורו. ליקויים אלו גרמו, בין היתר, להתמשכות העבודות מעבר למתוכנן ברבים מהמקטעים הנמצאים בסביבה עירונית צפופה ולפגיעה ארוכה ומתמשכת במרקם החיים השוטף של התושבים.

יפה נוף קידמה את פרויקט המטרונית בלי לקבל את אישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. היא הסבירה שיועציה המשפטיים אמרו לה שאין חובה להכין ולאשר תוכנית מפורטת ייעודית לפרויקט, וטענה כי אם הייתה מכינה תוכנית מתאר כוללת חדשה, הפרויקט היה מושלם רק בעוד מספר שנים, אם בכלל. הפרויקט לא עבר בקרה מלאה של לשכת התכנון המחוזית, לא הובא לידיעת הציבור, וכך נמנעה מתושבים הרואים עצמם נפגעים ממנו הזכות להגיש את התנגדותם לו. משרד מבקר המדינה העיר גם ללשכת התכנון המחוזית.


בהדר נסלל נתיב המטרונית בלילות, באמצעות בולדוזרים, במשך שנים אחדות ברחובות הרצל ויל''ג, יחד עם עם חידוש תשתיות מקיף, באזור בו התגוררו אלפי תושבים במירקם מיוחד של מגורים ועסקים קטנים. מתושבים אלה נמנעה השינה, הם סבלו כל הזמן ממפגעי אבק ורעש, ובנוסף לא ניתן היה לגשת עם רכב לבתים בגלל החפירות, דבר שמנע הגעת סיוע רפואי במקרי הצורך. אפשר למפות את התחלואה באזור באמצעות נתונים מקופות החולים ולהשוות לשנים קודמות ולמקומות אחרים. הנושא מתאים לעבודת דוקטורט בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. עם זאת, יתכן וקשה יהיה להגיע לתוצאות מדויקות, כי תהליך השחיקה של האוכלוסיה התחיל כבר ברגע ההכרזה על הפרוייקט שגרמה לאי ודאות מתמשכת, ונמשך גם לאחר השלמתו מחמת השיתוק התחבורתי בכל הנוגע לרכב פרטי.