יום ראשון, 28 באוקטובר 2018

איאן אנדרסון ושדה התעופה חיפה

במרכז הקונגרסים בחיפה התקיים בתאריך 25 לאוקטובר 2018 קונצרט של המוזיקאי האנגלי איאן אנדרסון ולהקתו ג'טרו טול. זאת במלאת יובל שנים ליסוד הלהקה, שהוקמה בשנת 1968. רוב הנוכחים בקהל היו אנשים שמתקרבים לגיל השלישי, שמשא השנים ניכר עליהם. זה הדור של המהפכה התרבותית של שנות השישים, אשר הסתיימה עם מלחמת יום הכיפורים, והמשבר הכלכלי והחברתי שבא לאחריה.
איאן אנדרסון מוכר בזכות דמותו הבימתית, של חבר בלהקת רוק קלאסי, כחלילן וזמר עם קול מיוחד והופעה פרובוקטיבית, שהפכה ללוגו שלו. אנדרסון נהג להופיע עם מעיל ארוך, ישן וכבד, ושיער ארוך ופרוע, כשהוא עומד על רגל אחת בלבד, והרגל השניה כפופה באויר  וכף רגלה מונחת על הברך של הרגל הניצבת. כל זאת בעוד הוא מחזיק ומנגן בחליל צד מוטה הצידה.
מוזיקאי יוצא דופן בכישוריו, אנדרסון בא מרקע של נעורים באדינבורו בירת סקוטלנד, עיר נמל ובירת תרבות עולמית, שלעיר חיפה קל להזדהות עימה. כל כולו ספוג בתרבות של עיר הנמל הקלאסית, שעברה את אותן תהפוכות כמו חיפה בשנות ה-1960. אדינבורו, וערי נמל רבות אחרות ברחבי תבל, התחילו לסבול ממשבר כלכלי וחברתי מתמשך עם כניסת עידן המכולות, שחיסל את התשתית המסורתית. העיר האווירית הפכה להיות מוקד חדש לתעסוקה, באמצעות שדה תעופה וקרית שדה תעופה, אשר מרכזים סביבן כיום את ההון האנושי.
איאן אנדרסון לא עסק בכך ישירות, אך הוא הפך בהדרגה את נושא איכות הסביבה למרכזי ביצירתו. היצירה הארוכה ביותר  בקונצרט היובל הוקדשה לעיור היתר. הסרט ברקע הבמה הראה שדות, אשר במקום להיות מלאים פרחים הם מלאים בכבישים.
כך גם אפשר להבין את היצירה הידועה ביותר בקונצרט, השיר ''אקוואלונג'', שנחשבת לאחת היצירות החשובות בתולדות הרוק.
''אקוואלונג'' הוא שם השיר הראשון באלבום שנושא את אותו השם, אשר יצא בשנת 1971, ונחשב כטוב ביותר באלבומי ג'טרו טול.
האלבום הוכתר כאלבום קונספט על ידי המבקרים, ובניגוד לדעת אנדרסון עצמו. הסוגיה חשובה, שכן יש לאלבום שני צדדים שכל אחד מהם עוסק בנושא אחר.  החיבור ביניהם הוא חומר נפץ רוחני. ''אקוואלונג'' עוסק בנושא של משבר אישי. הצד השני מתחיל בשיר ''אלוהיי'', שעוסק במשבר שקיים בין  דת לאמונה. אם מחברים בין שני הצדדים, מתקבלת ביקורת נוקבת וכוללת על המימסד. מבחינה זאת, האלבום מנבא את תקופת הניאו-קפיטליזם של ימינו, שבה הפערים הכלכליים מגובים במידה רבה על ידי מימסד דתי צר אופק.
אם מקבלים את עמדתו של אנדרסון, הצד הראשון עוסק במימד האנושי של החיים בעיר הגדולה, והצד השני אינו אלא הרהורים פילוסופיים.
השיר ''אקוואלונג'' נכתב על ידי אנדרסון ואישתו,  לאחר שטיילו לאורך נהר התמזה בלונדון, וצפו בהומלסים הרבים. הוא מצטיין בריבוי תיאורים ודימויים, משמעויות ודקויות, שלא כולם נקלטים בשמיעה ראשונה. זאת גם לאור האירוניה האנגלית.
המילה ''אקוואלונג'' היא המונח המקובל לבלון האויר הדחוס שבו משתמשים צוללנים. השימוש בשם זה, שמתקשר עם עולם החיים הטובים, לעומת תוכן השיר, שהוא תיאור של הומלס זקן בלב העיר בחורף, הוא חריף ומעורר מיד למחשבה.
את התוכן מספר גבר צעיר, שנתקל במכר זקן אשר שרוי במצב קשה. הוא על ספסל בפארק, בבוקר חורף קר,  ליחה קפואה על זקנו, הוא מסתכל בילדים משחקים, ומחרחר את נשימותיו. הצעיר מנסה להעיר אותו מהקיפאון באמצעות זכרונות עבר משותפים ויפים.
אפשר להבין את השיר כעוסק בפער בין נעורים וזקנה, או ברצון לעזור לזולת, או בחירות הפרט. אך אפשר גם להבין אותו כעוסק במחאה חברתית, כלכלית וסביבתית כוללת, שעל פיה הזקן הוא משל לעיר כולה. העיר בעצם גוססת ונושמת את נשימותיה האחרונות. נותרו לה נשימות ספורות בלבד כדי לשנות ולהשתנות.





איאן אנדרסון בצעירותו על הבמה





יום ראשון, 14 באוקטובר 2018

פסטיבל קירות בעיר התחתית והלוגו של מטרופולין חיפה-עכו



בסוף השבוע של 11-13 לאוקטובר 2018 התקיים בעיר התחתית פסטיבל ''קירות'', שמוקדש ליצירות אמנות על קירות, אשר יצרו אמנים מקומיים ומחו''ל.

להלן לוגו מקורי של מטרופולין חיפה-עכו, כציור קיר על גבי תצלום גוגל סטריט ווייו של אחורי היכל העיריה ברחוב ברוולד. 

הלוגו משלב את הר הכרמל כדג זהב, ואת שיפולי הרי הגליל המערבי ועמק זבולון כציפור. ציפור ודג הם דימויים שמשלימים זה את זה, כשני ניגודים שיוצרים דיאלוג בעת המפגש ביניהם.






לוגו מטרופולין חיפה-עכו 
הר הכרמל כדג והגליל המערבי כציפור




יום רביעי, 3 באוקטובר 2018

דו''ח מקנזי, שבילי אופניים , טילי אס-300, ושדה התעופה חיפה

שלושת הנושאים אשר בכותרת פוסט זה הן הכותרת הראשיות בתקשורת הארצית בשבועות האחרונים. 
למרות שהנושאים הללו אינם קשורים, לכאורה, זה אל זה, הרי שחיבור שלהם אל שדה התעופה הבינלאומי בחיפה, חיבור אשר יתואר להלן, מבהיר עד כמה סוגית נמל התעופה היא מרכזית. כה מרכזית היא, עד שמקבלי ההחלטות מדשדשים.

דו''ח מקנזי, אשר פורסם אמש, קובע נחרצות כי בז''ן היא מפעל בלתי מתאים למפרץ חיפה, וכי יש לפרקו לאלתר על מנת להחיות את האזור. בפורום זה הועלתה קביעה זאת לראשונה, לפני שנים ופעמים אחדות. הטענה כי המפעלים מזהמים והם מקור תחלואה היא חשובה מאד. אך חשובה לא פחות היא האבחנה כי מדובר בשטחי תעשיה זוללי קרקע, אשר נמצאים על קרקע מובחרת שהיא מהיקרות במדינת ישראל. הקרקע מתאימה מאד למגורים ותעשיה מתקדמת, כיוון שהיא בלב מטרופולין חיפה-עכו. הסיסמא שנטבעה כאן, והונפה גם בהפגנות, היתה בז''ן=נדל''ן.  כמובן  שבז''ן חוסמים גם את אפשרות פיתוח נמל התעופה שצמוד להם. נמל תעופה בינלאומי הוא בימינו המפתח לפיתוח עירוני ואזורי.

הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות מעלות את השאלה מה הם נושאי הדגל של המתמודדים. מתמודדים נבונים בוחרים בנושא מרכזי אחד, שאליו הם משלבים בצורת פירמידה נושאי משנה. יונה יהב, לדוגמא, בחר בנושא המטרונית, ובדרך זאת גם הצליח לאסוף תחתיו בעלי מקצוע. לאחר שנבחר מינף את הנושא לצרכיו, אך הציבור כבר לא שם לב לכך. אחד הנושאים המוניציפליים המרכזיים הוא חינוך ותשתיות, אשר ראשי ערים יוקרתיות לא מעטים בחרו להתמקד בו.  הכוונה ב'חינוך ותשתיות' היא להפוך את מערכת החינוך לנושא מרכזי, ולארוג סביבו את פיתוח התשתיות, כמו גנים ציבוריים, כבישים ומדרכות, וכמובן הנושא הבוער של שבילי אופנים. אנו נמצאים בעיצומה של מהפכת הרכב החשמלי האישי, וכל נער חיב להצטייד בסאגוויי, או קורקינט חשמלי, או אופניים חשמליות, וכדומה. בעוד שהדיונים באמצעי התקשורת הן בעיקר אודות הרגולציה, ברור לעין שהבעיה המרכזית היא היעדר תשתיות של שבילי אופניים מתאימים, אשר חיבים להימצא לאורך כל דרך ראשית. במטרופולין חיפה-עכו, הדרך הראשית היא זאת שעוברת לאורך קו החוף. הטיילת במטרופולין נקטעת בין העיר התחתית לקרית חיים, ואין סיכוי שהיא תיבנה בלעדי שדה התעופה, אשר ישמש כאבן שואבת לכל האזור. קרית חיים סובלת מהזנחה בתחום החינוך והתשתיות,  וטיילת שתחבר אותה עם חיפה עשויה להיות פרויקט הדגל בתחום זה.

על יד נמל לטקיה בסוריה נמצא שדה התעופה חמימים, שהותקף על ידי חיל האויר הישראלי, ועקב כך נפל מטוס ביון רוסי מירי נ''מ סורי. הפרשה רחוקה מאד מלהסתיים. הרוסים העניקו לסורים טילי נ''מ מתקדמים מדגם אס-300, האמריקאים מאיימים על הרוסים, והעולם כמרקחה. בפורום זה תואר בעבר השילוב בין נמל ימי לאוירי, כזה אשר הרוסים אוחזים בו בלטקיה, כמנוע צמיחה מרכזי, אשר  בלתי ניתן להתמודד מולו.  מדובר בתשתית מורכבת, אשר חלקיה משלימים וניזונים זה מזה. הסינים הבינו זאת, ובונים איים מלאכותיים של נמלים אויריים וימיים בים סין הדרומי, ואין מי שמסוגל לטעון נגדם מול סמל הקדמה הזה. גם בחיפה היה צריך להקים, עוד לפני שנים רבות, נמל ימי משולב בנמל אוירי. השילוב הזה היה עשוי ליצר את מנוע הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל.