שדה התעופה חיפה ותפרושת הבניה במגזר הערבי

כתבה מרכזית בגלובס על התנגדות תושבי עמק יזרעאל להקמת נמל תעופה

כותרת המשנה בכתבה של דרור פויר: ''15 קיבוצים, 14 מושבים, 7 יישובים קהילתיים, שני כפרים ערבים, בסיס צבאי - ושדה תעופה בינלאומי שעוד לא נבנה, אבל כבר מתואר בעיני רבים כלא פחות מארמגדון מקומי''

מן הראוי הוא לפתוח את הנושא המוגדר, שדה התעופה משלים נתב''ג בחיפה, לתחום נרחב הרבה יותר, של התפרושת העצומה של הבניה הבלתי חוקית בארץ ישראל.

כיום אין מי שמסוגל למנות את אינספור הבנינים הבלתי חוקיים במדינה, ואין לדעת לפיכך את תמונת המגורים בהם לאשורה. עברנו מזמן את נקודת האל חזור.

ממשלות ישראל לדורותיהן התעלמו מהסוגיה, שהיא האיום האסטרטגי הגדול ביותר על מדינת ישראל.

בלתי אפשרי, מחמת התפרושת העצומה של הבניה הבלתי חוקית באזורי רמת דויד ונבטים, לבנות שדות תעופה אזרחיים במקומות אלה!

הדרך היחידה לבנות מסלולים חדשים במדינת ישראל הצפופה היא בכיוון הים, באמצעות בניה לאורך החופים, על בסיס תשתיות קימות של נמלים ושדות תעופה.

שדה התעופה חיפה צריך להיות מודל להתחדשות אזורית. 




סרטון ביוטיוב שעוסק בתפרושת הבניה במגזר הערבי בישראל
יש בסרטון קטעים שמתארים את תפרושת הבניה באזורי נבטים, רמת דויד וחיפה.

הליכה מרחוב יפה נוף בחיפה לרחוב הרצל - 2018

סין משתלטת על נמלי חיפה

סין משתלטת על חופי ישראל.

לכתבה המלאה בהארץ

אחרי הרכבת הקלה ומנהרות הכרמל, בשנים הקרובות צפויה סין להפעיל את הנמל הימי החדש בחיפה. אולם חרף העובדה כי היא תהיה חשופה ליכולותיה הצבאיות של ישראל, ההחלטה התקבלה ללא מעורבות המועצה לביטחון לאומי או חיל הים.

פרופסור חורב, ראש המרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, אומר "כשסין רוכשת נמלים היא עושה את זה במסווה של שמירת נתיב סחר מהאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ ועד לאירופה, כמו נמל פיראוס ביוון. האם לאופק כלכלי כזה יש השפעה ביטחונית? אנחנו לא שוקלים מספיק. אחד הבכירים האמריקאים העלה בכנס את השאלה אם הצי השישי של ארצות הברית יוכל לראות בנמל חיפה נמל בית. לנוכח השליטה הסינית, העניין יורד מסדר היום".

בארצות הברית סבורים שישראל השתגעה כשנתנה לסינים את המפתחות לנמל חיפה. חיל הים לא יוכל לבנות על המשך היחסים הקרובים עם הצי השישי מרגע שסין בתמונה.

חברת SIPG הסינית זכתה במכרז להרחבת הנמל בחיפה.

את ההחלטה קיבלו משרד התחבורה ורשות הנמלים, תוך מעורבות אפסית של המועצה לביטחון לאומי ובלי שחיל הים יהיה כלל בתמונה.

הנמל האזרחי בחיפה צמוד לנתיב היציאה של בסיס חיל הים הסמוך, שבו ממוקמת גם שייטת הצוללות הישראלית. נדמה שאיש בדרג המדיני והביטחוני לא עצר כדי לחשוב עד הסוף על המשמעויות האסטרטגיות של המהלכים הללו. סין מקבלת באמצעותם השפעה עצומה על התשתיות החיוניות בישראל, ובעקיפין גם מבט מקרוב על חלק מהיכולות הצבאיות שלה. לאורך השנים, זה יכול להעמיד לרשותה אמצעי לחץ פוטנציאליים על ישראל, אם תסכן את האינטרסים של בייג'ין.

הפרטה תתקן את הליקויים בשדות התעופה בישראל

בשנה שעברה ביטלה חברת התעופה ’טוס‘ את קו הטיסות הסדיר שהפעילה בין לרנקה לחיפה.

הסיבה לביטול לא היתה מיעוט נוסעים – כאלה דווקא היו מספיק כדי להפעיל את הקו. הסיבה היתה ליקויים בתפקודה של רשות שדות התעופה. טיסות שהמריאו מלרנקה באיחור אולצו לנחות בנתב“ג, פשוט משום שעובדי נמל התעופה בחיפה מיהרו לסגור את השדה ולשוב לביתם. הנוסעים שאולצו לנחות 200 קילומטר מיעדם כמובן לא היו מרוצים, ולחברה נגרמו נזקים רבים בפיצויים.

סיפורו של קו לרנקה-חיפה שופך אור על הצד האפל של מדיניות השמים הפתוחים המהוללת: עד שלא יתבצע שידוד מערכות ברשות שדות התעופה, השמים לא באמת יהיו פתוחים.

לצד פתיחת השמים לחברות זרות, במדינות רבות במערב החלו לפתוח גם את תחום שדות התעופה לתחרות. הצד הזה של הרפורמה פסח לחלוטין על מדינת ישראל.

התוכן חלקי ומצוטט. לכתבה המלאה בבלוג מידה