יום שבת, 11 באוגוסט 2018

שדה התעופה חיפה ודרך יוליוס סימון

לפני ימים אחדים הכריזה המועצה הארצית לתכנון ובניה, בפעם המי יודע כמה, כי הטיסות הבינלאומיות משדה התעופה חיפה יתחדשו בקרוב, וכי תיושם התוכנית להארכת המסלול בכ-300 מטרים, כדי שיגיע לאורך של כ-1600 מטרים.

הסיבה לכך שמתכננים להאריך, בשלב זה, את המסלול בחיפה בכ-300 מטרים בלבד, היא כנראה זאת: בקצה המסלול עובר כיום כביש יוליוס סימון. הכביש מחבר את נמל הקישון עם חוות מיכלי הדלק וקרית חיים, סמוך לחוף הים. נדרשת החלטה האם לבנות מנהרה מתחת למסלול כדי להאריך אותו, או שאין צורך בכך, ואפשר להמשיך את המסלול עד שפת הים תוך ביטול הכביש. 

שני האיורים להלן מראים, בשני קני מידה, את אזור שדה התעופה וכביש יוליוס סימון:
האיור הראשון הוא של האזור בין חוות המיכלים בקרית חיים למרכזית המפרץ, וצומת קרית אתא לחוף שמן. 
האיור השני הוא של האזור שגובל במסלול שדה התעופה עד קו המים.
  • בשני האיורים מופיעה דרך יוליוס סימון בצבע ארגמן. בעבר היה זה כביש שהוביל מקרית חיים לחיפה, וכיום חלקו הדרומי אינו קים יותר, והוא חלק מפארק הקישון. החלק הצפוני, בין כביש משה דיין לדרך חלוצי התעשיה, משרת בעיקר את טרמינל שדה התעופה. 
  • בשני האיורים מופיע, בצבע ירוק, תוואי משוער של טיילת החוף, מהעיר התחתית לקרית חיים. הטיילת אינה קיימת עדין, וחלקים רבים ממנה באיור הם באיזורי תעשיה. 
  • בשני האיורים מופיע, בצבע סגול, התוואי המתוכנן של ''חיבורי נמל המפרץ'', תוכנית שמטרתה הקמת מערכת של מסילת רכבת, כביש רחב ידיים, ומנהרת צנרות, אשר יחברו את נמל המפרץ עם המערכת ליד בתי הזיקוק, כדי ליצור עורף לוגיסטי. 

שדה התעופה חיפה ודרך יוליוס סימון -1

שדה התעופה חיפה ודרך יוליוס סימון -2

בחינה של המכשלות השונות בדרך להארכת המסלול מעלה מוקדים אחדים שבהם נדרש פיתרון:
  • האם להקים את המנהרה בדרך יוליוס סימון, היכן בדיוק, ומה יהיה אורכה? התשובה היא שכדאי להקים את המנהרה, כדי שתשמש כחלק בתוואי טיילת ודרך קו החוף. יש להקים את המנהרה בעיקר על פי שיקול זה, ועל פי רוחב שולי המסלול הרצויים. המנהרה תיצור את רצף הטיילת מחיפה עד הקריות. בלעדיה יידרש מעקף של כ- 5 קילומטרים ממזרח לשדה התעופה, בין פארק הקישון לחוף קרית חיים. 
  • איזה מבנים יש לפנות באזור התעשיה שממזרח למסלול? באזור זה יש גם מגרשי מכולות ישנים. לכן העתקת המבנים אליהם לא צריכה להיות בעיה. אך כדאי להפוך את האזור כולו לקרית שדה התעופה.
  • מה משקל תוכנית ''חיבורי נמל המפרץ''? תוכנית זאת מעוררת מחלוקת רבה, כי היא מנציחה את חיפה-עכו כמטרופולין של תעשיה כבדה ומזהמת. בנוסף, התוואי שלה הוא צמוד למסלול, ועלול להפריע לתנועת מטוסים. לאחר ערעורים שהוגשו לגביה, התקבלה החלטה שיש להתחשב בעת הקמתה בשדה התעופה, והחיבורים ישוקעו. אך קיימת אפשרות נוספת, והיא ביטול מלא של התוכנית, לטובת מנהרה שתוקם בפתח נמל הקישון, ובאמצעותה יתחבר הנמל החדש עם התשתית שקיימת כבר בנמל הותיק. 

מתוך כל אלה אפשר להבין כי הארכת המסלול של שדה התעופה עד לקו המים היא סוגיה תכנונית סבוכה. עם זאת, לאור הצפיפות הרבה שקיימת כיום במדינת ישראל בשטחים בנויים, הגשמת האתגר היא חיונית.
ההחלטה על הקמת המנהרה בדרך יוליוס סימון היא קריטית לעתיד שדה תעופה חיפה, ועתיד מפרץ חיפה כולו. היא תיצור תגובת שרשרת, אשר תהפוך את צפון הארץ לאזור של כלכלה מתקדמת.
לאחר הקמת המנהרה, ופינוי המבנים בצד המסלול, אפשר יהיה להאריך את המסלול בקלות אל מעבר לקו המים. 
אם נראה הדבר קשה לביצוע, כדאי לזכור את המאבק המוצלח למען סגירת מיכל האמוניה, שפעל בקרבת מקום.  

יום שלישי, 7 באוגוסט 2018

מהפכות טכנולוגיות משבשות והתחדשות עירונית

יש מהפכות טכנולוגיות רבות אשר שינו את המציאות החברתית-כלכלית בעולמנו באופן מואץ. הוגי הדעות המודרניים מצאו שם מיוחד למהפכות אלה: משבשות - DISRUPTIVE.
מהפכה טכנולוגית משבשת מתאפיינת בכך שהמצאה טכנולוגית מהפכנית משנה את הסדר הכלכלי לחלוטין בתוך כעשר שנים.
זאת כאשר תחילתה של המהפכה הוא באינספור סטרטאפים כושלים לאורך שנים רבות, אשר במהלכן הציפיות לגביה משתנות בלי הרף, מנבואות מזהירות לתחזיות קודרות.
ההמצאה כובשת את כל השוק, ועושה זאת בצורה מטאורית, לאחר דורות שבהם בני האדם התרגלו לקיומה של טכנולוגיה מיושנת יותר.
לאחר התחלה אופקית ורדודה מאד, הגרף המאפיין את המהפכה המשבשת הוא כמעט אנכי. כאשר הטכנולוגיה המשבשת החדישה תופשת נתח שוק מסוים, בסביבות חמישה אחוזים, קיימת וודאות שהיא תשתלט על 95 אחוזים מהשוק בתוך שנים אחדות.
חמישה אחוזים הם מספר גדול דיו, עבור מקבלי ההחלטות הגדולים בשוק, על מנת לקבוע שהמוצר הטכנולוגי החדיש בשל ויציב דיו, ואפשר לרכוש אותו בכמויות ענקיות, כך שיחליף את המוצר המתיישן שנמצא ברשותם, בטרם יעשו כך המתחרים. מקבלי ההחלטות הגדולים הם ציבוריים ברובם, ובראשם הצבא ורשויות ממשלתיות ועירוניות, ותאגידים ענקיים.
הדוגמא שמביאים ההוגים היא המכונית. בשנת 1905 כמעט ולא היו מכוניות ברחובות, ורוב התחבורה התנהלה באמצעות סוסים ועגלות. בשנת 1915 כמעט לא נותרו עגלות עם סוסים, והמכוניות הפכו לכמעט מאה אחוז של אמצעי התחבורה.

להלן דוגמאות בולטות נוספות:

- מהפכת המכולות הימיות התרחשה בערך בין 1970 ל-1980. לפניה היו הנמלים והספינות עתירי כוח אדם, וערי הנמל היו מוקדי הפעילות המרכזיים. בסופה הפכו הרציפים ההומים למגרשי מכולות ענקיים, ריקים כמעט מאדם.

- מהפכת המיחשוב התרחשה בערך בשנים 1980 עד 1990. המהפכה היתה עצומה, והביאה ומביאה לחיסול ענפים שהיו מעמודי התווך של הכלכלה, כמו הדפוס.

- מהפכת האינטרנט התרחשה בערך בין השנים 1990 ל-2000, והשתלבה במהפכת המחשוב. כיום כל אדם מחזיק בסמארטפון, שעימו הוא מסוגל לבצע את כל פעולות המחשב והתקשורת מכל מקום ברחבי תבל. אמצעי התיקשורת, והמסחר הקימעונאי, הם ענפים כלכליים מרכזיים שגוועים עקב זאת.

- מהפכת האנרגיה, שבמסגרתה עובר העולם, במהירות מפתיעה, לשימוש במקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה, ובראשם שמש, רוח, וגז, התחילה לפני שנים ספורות בלבד, בשנת 2015 בערך. היא תסתיים, על פי מודל המהפכות המשבשות, בערך בשנת 2025. אינספור הידיעות משנים קודמות אודות אפשרות השימוש במקורות תחליפיים עם סימני שאלה גדולים, מתחלפות כיום בידיעות אודות מדינות רבות שבהן רוב האנרגיה מגיעה ממקורות כאלה. מהפכת האנרגיה היא מסורבלת ואיטית יחסית למהפכות אחרות, בגלל התשתיות העצומות, אך היא דומה מאד אליהן במתאם הכללי.

- למהפכת האנרגיה התחליפית מתחברת טכנולוגיה משבשת נוספת, שנמצאת עדיין בראשית דרכה בימים אלה, אך צפויה להתרחש בין השנים 2020 עד 2030 לערך, וזאת מהפכת ההנעה החשמלית. חברת טסלה הודיעה לפני ימים אחדים על הקמת מפעל מכוניות חשמליות בסין, ובכך נסללה הדרך לכיבוש נתח השוק המשמעותי, שאחריו תבוא פריצת הדרך המטאורית. במקביל, עשרות חברות מובילות בעולם עוסקות בפיתוח סוללות נטענות יעילות יותר. בתוך עשור ישתלטו כלי הרכב החשמליים על כל דרכי התחבורה, אופניים, מכוניות, ומטוסים.

מהפכה טכנולוגית משבשת חשובה, שנשארת ממתינה להתרחש, ככל הנראה בעוד כשלושים שנה, היא מהפכת הבניה. במהלך השנים מאז תחילת מהפכת העיור, במאה התשע עשרה, לא השתנה הדפוס של כיבוש קרקע פנויה ובניה עליה, תוך סלילת דרכים באופן שלמעשה חבלי ארץ עצומים בגודלם, בעיקר לאורך חופי הימים, הפכו לערים ענקיות ומבוזרות, עד שלא נותר אף שעל אדמה פנוי. חוסר האפשרות בימינו להמשיך ולהתרחב בקלות גרם לכך שהערים החלו להתנוון, ובמקביל נוצרה תופעה של בניה בלתי חוקית נרחבת בשוליהן. על המין האנושי מוטל להתמודד עם התקופה שנדרשת לגישור עד שתגיע המהפכה, שתהיה בדמות בניה באמצעות רובוטים ומדפסות תלת מימד ענקים ומהירים, וחומרי בניה חדשניים. המין האנושי נדרש למלוא כושר האילתור לצורך תקופת גישור זאת. בינתיים המחסור בדיור הולך ומחריף. הצעירים נידונים לחיות בידיעה שהם לא יזכו לדירת מגורים משלהם. הדבר משפיע גם על דרך התנהלותם והתבטאותם.






יום ראשון, 5 באוגוסט 2018

סינרגיה בין נמל ימי לנמל אוירי בחיפה

בדרך כלל נתפסים נמלי תעופה ונמלים ימיים כגופים שונים ונפרדים. האיור מראה את הפוטנציאל הכללי לשילוב יעיל בין נמל אוירי לנמל ימי, אשר עשוי להביא לחיסכון כלכלי רב מאד, לשמש כזרז לצמיחה משותפת, ולהיות מנוף להתחדשות איזורית ועירונית.

המודל באיור להלן מתאים לישום במאות נמלים ימיים ברחבי תבל, אשר גם בהם, כמו בחיפה, מהפכת המכולות גרמה להתרחקות הפעילות הכלכלית. 

המודל מתאים למעשה לכל נמל ימי, גדול וקטן, גם בישראל במקום אי מלאכותי.
בחיפה, הרצליה, תל אביב רידינג, ואשדוד, יש היתכנות לעיבוי שובר הגלים והארכתו בקילומטר או שניים, יחד עם יבוש שטחים נוסף, לצורך יצירת שדה תעופה גדול בהשקעה קטנה יחסית על קו החוף.

תרשים הסינרגיה בין נמל ימי לנמל אוירי

הפוטנציאל לשילוב הוא בין:
  • תשתיות: שטחים מיובשים, שוברי גלים, רציפים, קווי תחבורה, קווי תיקשורת, חוות דלק, טרמינלים לנוסעים ועוד.
  • שירותים רישמיים: ביטחון, מכס, משטרה, חקלאות, בריאות, מזג אויר, ויתר נציגויות משרדי הממשלה לנמלי האויר והים.
  • עסקים פרטיים: תעשיות מתקדמות, קרית נמל אוירי וימי, מימון וביטוח, ועוד.
  • תיירות: שיט בספינות קרוז משולב בטיסות ישירות אליהן ומהן, ועוד.
  • פיתוח סביבתי: עיצוב, ניטור, פארקים, חופים, מרכזי מסחר, ועוד.
  • צבא: ממשקי פעילות זרועות אויר וים, בסיס ימי-אוירי של מעצמה ידידותית, ועוד.
  • מחקר: פקולטות, מעבדות, מכונים, מרכזי נתונים, ועוד.

הבסיס בימינו לשגשוג כלכלי הוא נמל תעופה, שמביא עימו את ההון האנושי. מטרופולין חיפה-עכו לא יצליח להתרומם מבחינה כלכלית בלי נמל תעופה, מכיוון שמהפכת המכולות הימיות גרמה לכך שהפעילות הכלכלית התרחקה ממנו.

אין צורך להאריך בהרבה את השדה בחיפה אל מעבר לקו המים על מנת להתאימו לטיסות לכל רחבי אירופה. אורך של כ- 2.5 קילומטרים הוא די והותר עבור מטוס הנוסעים הנפוץ ביותר בעולם, הבואינג 737, אשר מטוסים מסוגו מרכיבים כיום כ-80 אחוזים מהתעבורה בנתב''ג.

אורך המסלול בחיפה עד קו המים הוא 1900 מטרים.
אורכו כיום הוא 1300 מטרים

יום שבת, 4 באוגוסט 2018

הגישה למסלול בשדה התעופה חיפה מכיוון דרום-מזרח

הטענה המרכזית נגד הארכת המסלול בשדה התעופה חיפה, באופן שיתאים למטוסי נוסעים גדולים כדוגמת הבואינג 737, היא שמכיוון דרום-מזרח הגישה אל ציר ההמראה-נחיתה היא מוגבלת מידי, בעיקר על ידי המכשול הטופוגרפי של הר הכרמל.
התמונות להלן נועדה להפריך זאת, ולהראות, כמו שיודע כל מי שצופה במפרץ ממרומי ההר, שהמרחב האוירי בגישה מדרום-מזרח הוא מרווח, ומאפשר תמרון רב.
יש להדגיש כי רוב ההמראות והנחיתות במסלול המוארך מתוכננות להתבצע בכיוון הים, שהוא צפון-מערב. זאת בזכות תנאי מזג האויר הנוחים והיציבים ברוב ימות השנה, והרגולציה למען שמירת איכות הסביבה.
נחיתות והמראות בכיוון דרום-מזרח יתבצעו במקרים נדירים בלבד, אך חשוב לשמור אופציה זאת, בפרט למקרי חירום.


התמונה מראה את רכס הר הכרמל, שפונה לצפון ושגובהו כ-300 מטרים מעל חיפה, במקום שהוא משתפל בחדות למישור עמק זבולון בפיתחת הקישון בואכה עמק יזרעאל. במקום זה גם פונה רכס הכרמל מזרחה בזווית חדה, ויוצר את הדופן הדרומית-מערבית של עמק יזרעאל.
אפשר לראות כי השיפוע החד נמצא במרחק ניכר מדרום לציר הגישה למסלול, ומסיבה זאת ציר הגישה הוא כולו מעל שטח מישורי בגובה פני הים, ואפשר לבצע נחיתות בזווית רדודה לכל אורכו.
בנוסף מראה התמונה, אשר צולמה מהספינה שמשייטת בקו חיפה-עכו, את גבעות טבעון הנמוכות באופק, ואת הדמית המסלול וסביבתו הקרובה בתוך הים.


מכשול טופוגרפי משני הן ארובות הלבניות של בז''ן. ארובות אלה נמצאות ממש על ציר הגישה למסלול, במרחק של כ-1.5 קילומטר מקצהו. אפשר לראות כל זאת היטב בתמונה להלן.
לנוכח המראה המורכב של פני השטח בצד דרום-מזרח, יהיה צורך לתכנן ציר גישה מסומן ומואר היטב. אך מכשול הגובה היחיד הוא שתי ארובות הלבניות, וסביר שארובות אחרות של בז''ן לא יהיו מכשול.


יום שישי, 3 באוגוסט 2018

שדה תעופה בינלאומי חיפה ז"ל (1995-2007) - כתבה מבלוג אורבאני 03/07/2007

בשנת 2007 כתב יוצר הבלוג ''חיפה - בלוג אורבאני'', פוסט יפה אודות התוכניות להקמת נמל התעופה הבינלאומי בחיפה משנת 2002. יותר מעשור חלף מאז, והבלוג אינו פעיל יותר. לכן מן הראוי, למען הדור הצעיר, על מנת שהנושא לא יישכח, ולפני שהמאמר יימחק, להביא ולצטט אותו כאן במלואו.

החלק החשוב בפוסט הוא התמונות, שהן מתוך הדמיה רשמית של התוכנית, במצגת שהועלתה ליוטיוב ונמחקה.
התוכניות החדשות לפיתוח השדה בחיפה עשויות בהחלט להתבסס במידה רבה על תוכניות אלה משנת 2002.  

כותרת המצגת היא: GATEWAY HAIFA - שדה תעופה בינלאומי - חיפה. הכותרת ממתגת היטב את הקונספט, שעל פיו חיפה היא עיר תיירותית חכמה, אשר משלבת חדש בישן, עם נמל תעופה משולב בנמל ימי, תעשיה, מסחר ושירותים מתקדמים. 
השדה בהדמיה הוא בעל מסלול אחד, באורך של כ-2400 מטרים, ונכנס לים בצמוד לשובר הגלים של נמל המפרץ, שהיה עדיין בשלבי תכנון. 
בנוסף מופיעים בהדמיה טרמינל חדש, ואזור לתעשיות לווין נוסח קרית שדה התעופה בנתב''ג. 

כותרת המצגת

הנמלים המשולבים, הימי והאוירי



המסלול מכיוון דרום-מזרח

קרית שדה התעופה בצדי המסלול והים
  
הטרמינל בקרבת הצ'קפוסט

להלן המאמר במלואו מתוך ''חיפה - בלוג אורבאני'':

בשנת 1995 הוחלט על פיתוח שדה התעופה של חיפה כשדה בינלאומי.
הממשלה אישרה לסקר אווירונאוטי מקיף.
הממשלה אישרה סקר סיכונים מקיף
הממשלה אישרה סקר חלופות מיקום מקיף.
בסיומו, הוחלט על הרחבתו לכיוון הים, בניית טרמינל חדש ואזור לתעשיות לוויין נוסח איירפורט סיטי בנתב"ג.

לאחר כל הסקרים, ולאור חשיבות הפרויקט, הוכנס שדה התעופה הבינלאומי לתמ"א 15 והוכר על ידי ממשלת ישראל כפרויקט בעל חשיבות לאומית שיקודם בנוהל מזורז. היו שביקשו לזרז את הקמתו כך שיוכל אפילו להיחנך במהלך שנת ה-60 למדינה. בעלות גבוהה נוספת נמסר תכנון הטרמינל לידי משרד אדריכלים (משה צור).

אבל אז באה הממשלה הנוכחית, והחליטה לפתע לבטל את הפרויקט. התירוץ החדש שנרמז על ידי שר התחבורה מופז, הוא שהשדה עלול לפגוע בהרחבה של הנמל הימי, למרות שכאמור דבר זה נלקח בחשבון בעשר השנים שבהם קודם התכנון שלו. לפתע הציע משרד האוצר למקם אותו במגידו, או במקום חלופי אחר. ככל הנראה, ביקשו להימנע מלהוציא את התקציבים הדרושים לבניית השדה ושידרוגו, זאת למרות מצבה של חיפה אחרי מלחמת לבנון השנייה וכל ההבטחות של הממשלה לחזק את העיר והצפון.

כחלק מתחרות מול אשדוד על תקציבי פיתוח הנמל הימי (כאילו שאין צורך דחוף לפתח את שניהם או להקים אפילו נמל ימי שלישי) החליטה השבוע עיריית חיפה כי תהייה מוכנה לוותר לחלוטין על הרחבת שדה התעופה, ואף לבטל את שדה התעופה הקיים, ולהעתיקו למועד ומקום בלתי יודעים "לאזור מגידו". זאת לאחר שסקר תיירות (ע"ע הנושא הקודם בבלוג זה) קבע שחיוני לתיירות בעיר לפתח שדה תעופה בינלאומי.

וכך ירדו לטמיון 12 שנות השקעה, מליוני ש"ח בתקציבים וסקרי יישום, החלטות ממשלה לפרויקט בעדיפות לאומית, וסקר התיירות. באופן אירוני הפרויקט בוטל בשנה שבה כבר היה אמור להיות בשלבי בנייה מתקדמים. כמו רבים וטובים לפניו בחיפה, גם פרויקט שדה התעופה הבינלאומי יצטרף לשורה ארוכה של פרויקטים מבוטלים ברחבי העיר.

יום חמישי, 2 באוגוסט 2018

הסופר מאיר שלו מתנגד להקמת נמל תעופה בינלאומי ברמת דויד

תושבי עמק יזרעאל מוחים נגד החלטת הממשלה להקים נמל תעופה אזרחי בין לאומי בשטח העמק. למחאת התושבים הצטרף גם הסופר מאיר שלו, תושב העמק בעצמו. בריאיון לשש עם עודד בן עמי אמר כי: ''העמק הזה הוא יצירה ייחודית, ישות ייחודית של טבע, נוף, חקלאות. שדה תעופה יהרוס את המקום הזה. לא יפגע או יזיק לו, אלא יהרוס אותו. יהיו כבישי ענק, טרמינל גדול, מגרשי חניה, חוות מיכלי דלק, האנגרים, מטוסים נוחתים וממריאים מעל העמק המיוחד והלא מאוד גדול והרס מוחלט של המקום כמו שהוא".












יום רביעי, 1 באוגוסט 2018

תינוקות בתת משקל, הגירה שלילית, ושדה התעופה חיפה



תושבי חיפה מסתובבים השבוע חפויי ראש, מוכי הלם ואלם לנוכח שתי החדשות שממחישות את שפל המדרגה שאליה הדרדרה העיר.

הידיעה הראשונה עוסקת במחקר שהראה כי בחיפה, באזור עוטף בז''ן, נולדים דרך קבע תינוקות בתת משקל, בממוצע שעולה באחוזים אחדים על זה של כלל האוכלוסיה. הנתונים מאששים מחקרים קודמים, אודות תינוקות בעלי ראש קטן מהרגיל.

החדשה השניה עוסקת בהגירה השלילית מחיפה, שהיא תופעה קבועה במהלך השנים האחרונות. כ 10,000 תושבים עזבו את העיר בשנת 2017, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במקומם הגיעו לעיר כ 7500 תושבים חדשים, ועוד כ 2500 נוספו כתוצאה מריבוי טבעי. מעבר לכך שהעיר אינה צומחת, תמונת הנתונים משקפת מציאות עגומה, שלפיה אוכלוסיה איכותית עוזבת את העיר, ובמקומה מגיעה אוכלוסיה איכותית הרבה פחות.

לשתי העובדות העצובות אפשר להוסיף עוד אחת, והיא המצב הבטחוני בגבול סוריה, שהתבטא בלפחות ארבעה אירועים חמורים בשבועות האחרונים. סוריה, דעאש, רוסיה, איראן וחיזבאללה, מנסים כולם את כוחו של צה''ל, וחיפה היא פרי שאותו הם ינסו לקטוף.

שלושת החדשות קשורות ישירות לאזלת היד בפיתוח נמל תעופה בינלאומי בחיפה.

בעבר היו נוהגים לשים ציפורים בכלובים בחדרים של חולים קשים, כדי שהציפורים יטהרו את האויר באמצעות ציוציהן, משק כנפיהן, ותנועתן החיננית. ההקבלה בין המטוס לציפור אינה רחוקה מהמציאות. מטוסים שיטוסו מעל בתי הזיקוק ירעננו את האויר המזוהם שמעליו, באופן מטאפורי, כיוון שהם ירחיבו את אופקי התושבים אל מעבר לקו האופק.

כאשר מדברים על תוספת התעסוקה שיביא נמל התעופה לחיפה נוקבים באלפי מקומות. למעשה, המספר הוא גדול הרבה יותר, ואפשר להעריך אותו במאות אלפים. התוספת הישירה תהיה בעובדי נמל התעופה וחברות התעופה, אך התוספת העקיפה, בשירותים הנלווים, תהיה גדולה הרבה יותר.

הרוסים ביססו אחיזה איתנה בסוריה באמצעות נמל ימי משולב בנמל אוירי בעיר לטקיה. מה יותר פשוט מאשר להעתיק את המודל לחיפה , ולפתח את הסינרגיה בין הנמל הימי לאוירי במישור האזרחי והצבאי כאחד.