בחודש אוקטובר 2017 קיבלה ממשלת ישראל ברצף שתי החלטות להקמת שני נמלי תעופה בינלאומים בצפון הארץ, בחיפה ורמת דויד. עולה מקריאתן כי אין מדובר בהקמת שדה אחד מתוך השניים בלבד, אלא שהממשלה מעונינת בהקמת שני נמלי התעופה גם יחד ובאותו הזמן, כאשר רמת דויד יהיה משלים לנתב''ג, וחיפה יהיה שדה עירוני-אזורי, שישמש לטיסות בטווחים קצרים ובינוניים לרחבי באירופה.
ההחלטה הראשונה שהתפרסמה, על הרחבת השדה בחיפה, התקבלה במסגרת הסכם היסטורי בין משרדי האוצר, הביטחון, רשות שדות התעופה, רשות מקרקעי ישראל, חברת נמלי ישראל ועיריית חיפה לפינוי בסיס חיל האוויר במפרץ חיפה. התכנית כוללת הסכם רחב לפיו, במקום השטחים שיפונו, יורחב שדה התעופה אשר יאפשר טיסות ליעדים נוספים באירופה, כגון איטליה וטורקיה. כמו-כן בשטחים שיפונו יוקם פארק לוגיסטי לנמל המפרץ החדש ופארק תיירותי במורד נחל הקישון. בנוסף, כולל ההסכם תוכנית מעשית וביצועית ליישום חזית הים העירונית, אשר תפתח את הגישה לנמל חיפה ותכלול מרכזי תיירות, בילוי, מסחר ופנאי. לכתבה המלאה ב-YNET
החלטת המדינה להקים שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד התקבלה בפעם השנייה, על ידי ועדה בין-משרדית שהוקמה בשנת 2016 כדי לאתר מיקום משלים לנתב"ג, לאחר שהחלטה דומה התקבלה בשנת 2014. הוועדה איתרה 21 אתרים פוטנציאליים ראשוניים, ולאחר בדיקת תנאי סף קרקעיים ואוויריים נותרו 6 אתרים רלוונטיים: עמק זבולון, רמת דוד, בקעת נטופה, נבטים, תמנע ועובדה. חלופות אלה נבחנו ולאחר סינון נוסף נותרו שני אתרים: רמת דוד ונבטים. הוועדה ערכה בדיקת מיקרו ליתרונות ולחסרונות של כל אתר, והבדיקה העלתה כי לאתר רמת דוד יתרונות משמעותיים הן מבחינת המרחב האווירי והן מבחינה כלכלית. השדה יחל לפעול בשנת 2025. הוועדה קבעה כי בשנת 2050 התנועה השנתית תהיה 20 מיליון נוסעים. עוד קבעה הוועדה בדו"ח כי השדה המשלים ישמש לטיסות ליעדים קצרים של עד 6 שעות, לאור המגמה להגדלת נתח פעילות זה. בהחלטתה מ-2014 קבעה הממשלה כי שדה התעופה האזרחי המשלים לנתב"ג יוקם ויופעל באמצעות המגזר הפרטי. לכתבה המלאה ב-THE MARKER
מה שמתברר משתי ההחלטות באופן נחרץ הוא כי שדה התעופה הצבאי בנבטים, שנחשב עד כה כמועמד המועדף בעיני רבים לשמש כנמל תעופה משלים נתב''ג, נפסל לכך. הסיבה המרכזית היא, ככל הנראה, צרכיו של חיל האויר, שמייעד את הבסיס לצרכים צבאיים בלבד. נפסלו גם אלטרנטיבות נוספות כמו הרחבת נתב''ג באמצעות מסלול רביעי, אי מלאכותי מול חופי הארץ ועוד.
שדות תעופה מהווים כיום עוגן למודל 'העיר האוירית כמוקד של פיתוח כלכלי', שמעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 באופן דומה לזה שהערים הימיות עשו בעבר. במהלך 20 השנים הקרובות יוכפל מספר המטוסים האזרחיים. תנועת הנוסעים תמשיך לגדול בקצב שנתי של כ-5 אחוזים וגם תעבורת המטענים תצמח בכ-5% בשנה. שוק המטוסים צרי הגוף ימשיך להיות הצומח והגדול ביותר, עם ביקוש מוערך של כ-30,000 מטוסים. מטוסים אלה מהווים את הבסיס של ציי החברות בעולם. הסבת השדה ברמת דויד עבור המטוסים צרי הגוף אינה מחייבת השקעות מסיביות בתשתית, שכן המסלולים שבו מתאימים באורכם. היא תשחרר את הלחץ מנתב''ג, שכיום כ-90 אחוז מהתעבורה בו היא של מטוסים צרי גוף, והוא עתיד להגיע לשיא קיבולתו בתוך שנים ספורות.
התרחבות הביקושים הצפויה בתחבורה האווירית בתבל צריכה להתחבר לצורך בפיתוח צפון מדינת ישראל. ההחלטה על הקמת שני השדות במקביל מאפשרת פיתוח זהיר של האזור כולו, ובפרט מפרץ חיפה, תוך מתן דגש לשיקולים סביבתיים. במידה ורוצים להקים שדה תעופה בינלאומי במקום כלשהו חייבים לחשוב על משתנים רבים, שלא כולם ניתנים לניבוי. במידה ואחד משני השדות יתברר כמוצלח יותר, ניתן יהיה להרחיב את ההשקעה בו על חשבון השני.
מדובר בבשורות משמחות עבור תושבי צפון מדינת ישראל ומטרופולין חיפה-עכו בפרט. אוכלוסיית הצפון, של בערך 2.5 מיליון איש, צריכה כיום לנסוע לאזור נתב''ג, ולמטרופולין גוש דן שצמח סביבו, לא לטיסות וסידורים שונים בלבד, אלא גם לעבודה היומיומית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה