מיכל האמוניה המניאק
הוא זירת פעולה
לסידרת מעשי איבה
כל המאמינים הצרופים
רואים בצירופי המקרים
סיבה ומסובב למהדרין
השר הזדרז להגיב
והוא חיב להכחיש
את הכוונה במזיד
הוא זירת פעולה
לסידרת מעשי איבה
כל המאמינים הצרופים
רואים בצירופי המקרים
סיבה ומסובב למהדרין
השר הזדרז להגיב
והוא חיב להכחיש
את הכוונה במזיד
שלל התגובות הפוסט טראומטיות בעקבות ההחלטה על סגירת מיכל האמוניה מזכירות את סיפור האימה של אדגר אלן פו מהמאה ה-19, "חבית האמונטילדו":
אציל אחד באיטליה של פעם חפץ להתנקם בעמיתו, והחליט לרצוח אותו בדרך מקורית. הוא הזמין אותו, בתקופת הקרנבל וכשהקורבן היה מחופש בבגדי ליצן ושיכור, למרתף היין בטירתו על מנת ללגום ממיכל יין שרי נדיר בשם אמונטילדו. הם הלכו במנהרות הטירה, והקורבן השתעל כל העת מחמת האויר הקלוקל אך סירב לחזור, כי "השיעול לא יהרוג אותי". לאחר שהגיעו לנישה שבה היה האמונטילדו כבל אותו הרוצח לקירות, ולאחר מכן אטם את הנישה בקיר לבנים שבנה. לפני ששם את הלבנה האחרונה הוא גם זרק לפיד בוער פנימה.
מוסר השכל: לא כל מי שמזמין אותך לחגוג עושה זאת כי הוא רוצה בטובתך, ואם אתה משתעל על הדרך סימן שאתה בצרות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה