השפעת הרחבת תעלת פנמה על תנועת הספינות במזרח הים התיכון

היום נפתחה תעלת פנמה המורחבת, אשר ישוטו בה ספינות מכולות בנפח גדול עד פי שלושה מאשר הנפח המכסימלי שהיה אפשרי עד כה. גם פקקי הספינות שהמתינו בתור לחצית התעלה צפויים להשתחרר. תעלת פנמה היא המתחרה העיקרית של תעלת סואץ, לכן יש להרחבה השפעה רבה על כל הנעשה באזורנו.

כיוון שתעלת פנמה היתה עד היום צרה מכדי שספינות מכולות גדולות יוכלו לעבור בה, שטו עד כה ספינות אלה מניו יורק לשנחאי דרך תעלת סואץ. בדרך הן עצרו גם בנמלי ישראל. החל מהיום המצב שונה לחלוטין.

כדי לראות את מידת ההשפעה שתהיה להרחבת תעלת פנמה על תנועת הספנות באזורנו נבדקו, באתר שמודד מרחקים ימיים בין נמלים ברחבי תבל, מרחקי ההפלגה בין שנחאי לניו יורק. 

החישובים מראים כי השיט בין ניו יורק לשנחאי דרך תעלת פנמה קצר במידה משמעותית מאשר דרך תעלת סואץ:

א. שנחאי-פנמה-ניו יורק = 10582 מייל ימי.

ב. שנחאי-סואץ-ניו יורק = 12370 מייל ימי.

משך הנסיעה בנתיב א', במהירות של 20 מייל ימי לשעה, הוא 22 יום ושעה אחת. משך הנסיעה בנתיב ב' הוא 25 יום ו-19 שעות.

כאשר משווים את מרחקי ההפלגה בין שנחאי וטוקיו לרוטרדם, הנמל הגדול ביותר באירופה, רואים כי הנתיב דרך תעלת סואץ קצר במידה משמעותית מאשר הנתיב דרך תעלת פנמה, אך הפער מצטמצם במידה רבה כאשר השיט מתחיל בטוקיו, שהיא קרובה יותר לפנמה.

החישוב שנעשה אינו מתיחס לעיכובים שונים, שנגרמים כתוצאה משינויים במסלול, כניסה למיצרים, שיט במים מסוכנים, וכדומה. הציר דרך תעלת פנמה הוא ישר ומבטיח זרימה רצופה, לעומת הציר המפותל דרך תעלת סואץ.

החישוב אינו כולל גם סיכונים בטחוניים. השיט דרך האוקינוס השקט והאוקינוס האטלנטי הוא בטוח הרבה יותר מאשר השיט דרך הים התיכון, ים סוף, וים סין הדרומי.

ספינות המכולות הגדולות שפקדו עד היום את האגן המזרחי של הים התיכון בדרכן מהחוף המזרחי של צפון אמריקה אל המזרח הרחוק לא יעשו זאת יותר.

העיכובים והסיכונים לאורך ציר תעלת סואץ שבין המזרח הרחוק לאירופה יביאו לכך שגם כאן חברות הספנות יעדיפו את השיט בתעלת פנמה.

מרחק ההפלגה בין ניו יורק לשנחאי דרך תעלות פנמה וסואץ

השפעת הרחבת תעלת פנמה על תעשיית הדלק במפרץ חיפה:

בחופי ארה''ב, מכסיקו, ונצואלה וברזיל נמצאות עתודות נפט וגז מהגדולות בעולם. הנפט והגז האלה נגישים כעת הרבה יותר לסין, וליתר מדינות מזרח ודרום מזרח אסיה שצמאות מאד לדלק.

עד היום היו חיבות מדינות מזרח אסיה להסתמך על מקורות המפרץ הפרסי: סעודיה, איראן, ונסיכויות הנפט. החל מהיום נמצאות מדינות המפרץ בתחרות קשה מול מדינות אמריקה על שווקי המזרח הרחוק.

לכן צפויות מדינות המפרץ הפרסי למצוא את עצמן כאשר ברשותן עודפי נפט וגז רבים מאד. הן יבקשו למכור עודפים אלה במחירים מוזלים. אחד השווקים הפוטנציאליים הקרובים הוא אזור האגן המזרחי של הים התיכון, שבו נמצאת גם מדינת ישראל.

חברת נובל אנרג'י, שמתכננת להשקיע הון עתק בפיתוח תשתיות להפקת הגז והנפט מהאתר שמול מפרץ חיפה, עלולה להתחרט על כך. זאת חברה גלובאלית, שיש לה בארות גם במפרץ הפרסי וגם במפרץ מכסיקו, והיא רגישה מאד לתנודות המחירים בשוק העולמי.

מחירי הנפט והגז בעולם נמצאים ממילא בשפל, ועומדים לרדת יותר בזכות תקנות פאריס והיצע מאיראן.

יתכן והגז והנפט של מאגר לוויתן ישארו במצבם הטבעי, בבטן האדמה בלב ים, כתוצאה מהיעדר ביקושים.