יום חמישי, 26 בנובמבר 2015

ציל''י - ציוני, יהודי, ליברלי, ירוק

לתארים: ציוני, יהודי, וליברלי, מן הראוי להוסיף את התואר ''ירוק''. מדינת ישראל רואה את דימוי ארץ ישראל כארץ התנ''ך כמרכיב מרכזי בזהותה מאז ומתמיד, והתיירות הדתית היא אחד הנדבכים החשובים ביותר בכלכלתה. המראה האידילי הוא כנראה אמת המידה החשובה ביותר שעל פיה נבחנת ישראל על ידי עמי העולם. למפלגת הליכוד כדאי לאמץ את הזהות ה''ירוקה''. זהות זאת היא גם המפתח לשגשוגה הכלכלי של ישראל, שכן היא כוללת בתוכה אופקים טכנולוגיים רבים מאד, וביניהם השימוש באנרגיה תחליפית, תחבורה ציבורית מתקדמת, תכנון אזורי ועירוני ידידותי לאדם, ועוד תחומים רבים, שיש ביניהם כאלה שהמדינה מובילה בהם.

הארץ היא יחידה גיאוגרפית - סביבתית - תכנונית אחת בין הים לירדן, והתובנה שארץ ישראל כולה היא יחידה סביבתית אחת חייבת להתבטא בכל תוכניות הממשלה. אך הארץ השוממה שהופרחה על ידי חלוצי הציונות מכוסה כיום ברובה על ידי בטון ואספלט, כאשר התושבים הפלסטינים בארץ שבין הים לירדן מתחרים על ה''הגשמה'' בדרך זאת, ויוצרים התנגשות בין שתי מסות טריטוריאליות, שהפכה לסוג של טרוריזם. כבר כיום אנו חווים כאן קריסה אקולוגית, שהיא עדיין איטית אך עלולה להאיץ ככדור שלג. יתכן ואומות העולם מעדיפות כך את ארץ ישראל, מושא הכיסופים המשיחי שלהן. לעומת זאת, סביבה מטופחת יוצרת כבוד מצד הזולת, ותנאים לשלום שיתגשם מאליו בארץ ששוקדת על פיתוח נופיה הטבעיים.

הכאוס של התכנון האזורי הבלתי ראוי בארץ ישראל התפשט לסביבה העירונית והמטרופוליטנית, והשתרש במטרופולין חיפה בפרט. במטרופולין זה, שבו העיר חיפה היא הבירה, יש עשרות ישובים קטנים יותר, שרובם נמצאים במפרץ ומקיפים אותו. סך האוכלוסיה בהם הוא קרוב למיליון נפש. אך אין כמעט תיאום בין הישובים, תיאום שעשוי היה להתממש במסגרת איחוד רשויות.

רבים מאזרחי מטרופולין חיפה, אזור עם היסטוריה עשירה ואוכלוסייה משכילה, רואים כנושא בעל חשיבות מרכזית לעתיד שלהם ושל מדינת ישראל כולה, את החיסול ההדרגתי והמלא של כל המפעלים הפטרוכימיים ומתקניהם במפרץ חיפה, אשר שולטים בסביבה והם מאוד מסוכנים מבחינה בריאותית, בטיחותית, ומסיבות חברתיות-כלכליות:

מבחינה בריאותית, מטרופולין חיפה סובל ממחלות הסרטן באחוז שהוא הרבה יותר גבוה מהממוצע של ישראל. משרד הבריאות חושב על הכרזת האזור כ"אזור מסוכן לבריאות". האזרחים, שסובלים במשך עשרות שנים, לא צריכים הצהרה זו, במיוחד משום שיעברו שנים רבות ויקומו ועדות רבות עד שההכרזה תיושם בפועל. האזרחים כבר יודעים זאת על בשרם, כי המיטות בבתי החולים שלהם מלאות בילדים חולים, עובדה אשר אושרה סטטיסטית. רשימת הנזקים הבריאותיים המלאה שגורם זיהום האויר והסביבה היא ארוכה מאד ובעלת משמעויות מפליגות, והיא כוללת את התכווצות המוח.
הסיבה הבטיחותית-בטחונית לחיסול המתקנים הפטרוכימיים היא ברורה: מפרץ חיפה הוא יעד קבוע להתקפות טילים מיידיות, וטיל שיפגע במתקן דלק עלול לפוצץ את כל האזור ולגרום בקלות לעשרות אלפי קורבנות.
מבחינה כלכלית, יש בעיה גדולה בכל מדינת ישראל של מחסור בדיור למגורים, ובעיה נוספת במטרופולין חיפה של מחסור במקומות עבודה, אשר יוצרות שתיהן הגירה שלילית מהאזור. יש להקים אזורי מגורים ותעשיה מתקדמים במטרופולין. המפעלים הפטרוכימיים נמצאים על קרקע יקרה, על חוף ים ונהר, עם נוף מרהיב ובלב מרכזי אוכלוסייה. המסים שהם משלמים נמוכים ביותר בהשוואה למסים מאוכלוסייה של מיליוני אנשים, שיכולה לחיות ולעבוד על קרקעותיהם ובסביבתם הנחשלת.

ראש עירית חיפה יונה יהב והקואליציה שלו תומכים בפיתוח של המפעלים הפטרוכימיים הרעילים והמתקנים שלהם, יחד עם הקמתו של נמל מפלצתי חדש. טעויות העבר שלו דרדרו את הבריאות והמצב החברתי-כלכלי, ומטרופולין חיפה כבר קורס ומתפורר.

פעילי איכות הסביבה של מטרופולין חיפה משקיעים מאמצים רבים במעקב אחר סטטיסטיקות הזיהום הנוכחיות מהמתקנים הפטרוכימיים, ומתנגדים באופן מקצועי לסכנות של הגדלת הקיבולת שלהם. מאמציהם נעשים בשילוב עם אלה של מומחי תכנון עירוניים, המתמקדים גם בתוכניות לנמל חדש ומיותר, ענק ופרטי, על קרקע שתיובש מהים.
בימים אלה התנגדויות הפעילים מתמקדות בתוכניות הרשמיות הבאות:
שילוש כושר הייצור של בתי הזיקוק בז''ן תחת השם ''הסדר חדש''.
בנייה של חוות מיכלי דלק ענקית בקרבת מקום.
תוכנית למגרשי מכולות ענקיים ומסוף דלקים בקרקע שתיובש מהים.
תכנית מתאר ​​חדשה לחיפה שהיא לטובת כל האמור לעיל.

הליכי התנגדות אלה הם נגד תוכניות ממשלה שנמצאות בשלבים הסופיים של אישורים רשמיים. אם תוכניות אלה יאושרו, יחרץ העתיד של חיפה ומדינת ישראל. התוכניות יהפכו את מטרופולין חיפה למקום מהעולם השלישי:

רוב ייצור הדלקים שיזוקקו בבז''ן יהיה ליצוא.
רוב המכולות במגרשי הענק המכוערים בים ישהו בטרנזיט בין אוניות גדולות לקטנות.
הזיהום יגבר מאד כתוצאה מהגברת היצור.
הסכנות הבטיחותיות והבטחוניות יתעצמו מחמת עלית צפיפות המתקנים הנפיצים.

הפעילים הירוקים של חיפה נולדו למצב הזה, של חיים בקרבת מפעלים פטרוכימיים ונמל שחוסם את הים. הם אוספים בהדרגה תובנות ומסקנות חדשות בתהליך למידה. הם מקווים שהעולם יעזור להם להעריך את המצב בעיניים אובייקטיביות, ושכולנו נהנה מהמתנות האמיתיות שיש לארץ הזאת להציע לנו.

גם אם יפתרו את בעיית זיהום האויר עדיין תישאר בעית האבסורד הכלכלי של קיום המפעלים פטרוכימיים בלב מטרופולין חיפה. אבסורד זה ניתן להמחשה באמצעות השאלה הבאה: כיצד היה מתפתח גוש דן לו במקום בו נמצא נמל התעופה הבינלאומי נתב''ג היו פועלים מפעלים פטרוכימיים ענקיים? האם היתה מתאפשרת צמיחה כלכלית באזור, או שהוא היה הופך לשומם ונטוש? המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה מספקים תעסוקה לאלפי עובדים בלבד, לעומת מאות האלפים שמתפרנסים, באורח ישיר ועקיף, מנתב''ג. זאת היא פארסה מתמשכת. מפעלים אלה, שפרושים על כל מרחבי המפרץ והם הנוף הדומיננטי בו, הם בבחינת דינוזאורים שלוחכים ומחסלים כל חלקה טובה.

עתידו הכלכלי של מטרופולין חיפה צריך להתבסס על תעשיות מתקדמות ונקיות, פרי המוסדות האקדמיים שלה, ועל ניצול הנתוניה הטבעיים הייחודיים של עיר שיושבת על הר הגולש לים, עם פוטנציאל ל-30 ק"מ של ריביירה, קירבה לאתרים דתיים מרכזיים, ועוד. אך חיפה עלולה להישאר בלי לב מטרופוליני ובלי שדה תעופה, בלי חופי הים של הקריות, כמעט בלי מיעוט יחסי של מקומות עבודה חדשים ועם הגירה שלילית. מפרץ חיפה נהנה ממזג אוויר יפה, שטוף שמש, בהיר ורגוע במשך רוב השנה, ועשוי למשוך תיירים רבים לאזור היפה וההיסטורי, תיירים שכרגע רק עוברים בו בדרכם למקומות אחרים. המפרץ הוא במקורו אחד האזורים היפים ביותר בישראל, סמוך לחוף ים ונחל, מול נוף מרהיב, ויכול להפוך למרכז עולמי כדוגמת סינגפור, או לכל הפחות ביירות הסמוכה והמתחרה. במקום זאת נמצאים בלב האזור מפעלים מזהמים, שגם צברו חובות עתק לרשויות ועתידם בלתי ברור לנוכח תנאי השוק המשתנים.

מטרופולין חיפה זקוק ל''תוכנית סינגפור''. בסינגפור יש משאבי קרקע מוגבלים, ומנהיגיה השכילו להבין כי בניה בלתי מתוכננת תמנע ממשאבי האנוש של המקום להתפתח כהלכה. בנוסף, הם הבינו כי עליהם לדאוג לפיתוח נמל תעופה בינלאומי. כיום מרכיבות ההכנסות מנמל התעופה כ-20% מהתל''ג של העיר-מדינה, בה פועל הנמל הימי הגדול ביותר בעולם. סינגפור היא מודל החיקוי של אזורי הצמיחה הסינים העצמאיים, שהפכו את סין למעצמה הכלכלית מס' 1. מטרופולין חיפה זקוק לשדה תעופה בינלאומי גדול, מוקף בקרית שדה תעופה של עסקי היי-טק, שיתרמו מאד לכלכלה המקומית. תרומת נמל תעופה בי''ל וקרית שדה תעופה לכלכלתו תהיה רבה הרבה יותר מאשר בסינגפור, בזכות התעשיה האוירית המפותחת שיש לנו.

אין אפשרות מעשית להקמת נמל תעופה אזרחי ברמת דויד. הנימוקים לכך מתחלקים לקטגוריות אחדות:

אסטרטגית, חיל האויר ומערכת הביטחון לא יוותרו כיום, בתנאי האיום מצפון וממזרח, על חלק משמעותי מרמת דויד לטובת פעילות אזרחית.
תעופתית - אין במקום תנאים גאוגרפיים לפעילות מטוסי נוסעים מחמת הצורך להנמיך ולנסוק בזריזות מעל רכסי הרים כדי להגיע למסלול, והמקום גם שרוי בערפל במשך שעות רבות במהלך היום.
כלכלית - אין תשתיות מתאימות לנמל תעופה אזרחי בינלאומי, שמסביבו מתפתחת מערכת כלכלית גדולה, והמקום מרוחק יחסית ממרכזי האוכלוסיה של מישור החוף.
אקולוגית - נמל תעופה בינלאומי ברמת דויד יהרוס את העמק הכי יפה בארץ, עמק יזרעאל, שהוא אחד מאחרוני הנופים היפים בארצנו הקטנה.

במפרץ חיפה אפשר לבנות שני מסלולי נחיתה למטוסי בואינג 747 על אותו השטח כמעט שמיועד כיום למגרשי המכולות החדשים. אין ספק שמסלולי נחיתה ארוכים שנכנסים לתוך הים בחיפה יהיו במקום גבוה ברשימת אתרי הנחיתה המרהיבים בעולם, ויסייעו מאד להפוך גם את מטרופולין חיפה כולו לאתר תיירות. על צידו של המסלול הארוך אפשר להקים את רציפי נמל המפרץ החדש, ובדרך זאת לא יפחת שטח נמל המפרץ המתוכנן. הנמל כולו אף יגדל במידה רבה, באמצעות הארכת שובר הגלים הנגדי.

תוכנית להארכת מסלול הנחיתה בחיפה לתוך הים, שהכינו מומחים בראשות השר אפרים סנה עוד בשנת 1995 אושרה על ידי הות''ל, אך סוכלה ברגע האחרון על ידי גורמים שונים. יתכן כי הסיבה לכך היתה שהתוכנית לא שולבה בתוכנית מקבילה לפינוי המפעלים הפטרוכימיים שבעורף השדה. תוכנית זאת נתמכת עדיין כיום על ידי גורמים כלכליים בכירים בעיר, שרואים לנגד עיניהם את החזון של נמל התעופה הבי''ל הגדול מתממש באמצעות פעימות אחדות.
המפעלים, יחד עם הנמל הנוסף שמיותר בחלקו, חייבים לעבור למדינות עולם שלישי, ולו מסיבות של כדאיות כלכלית בלבד, כמו ענפי כלכלה רבים אחרים שעוברים למדינות אלה, שבהן יש עבורם ביקוש עצום, ועלויות העבודה והקרקע הן נמוכות. דוגמא לענף תעשיה שהועבר מישראל בהצלחה הוא תעשיית הטקסטיל.
איזור שמתאים להעברת המפעלים הפטרוכימיים אליו הוא חופי מדינות מזרח אפריקה שנמצאות בקשרים ידידותיים עם ישראל, כמו אתיופיה וקניה. מדינות אלה גם סמוכות למקורות הנפט במפרץ הפרסי, ובעלי בתי הזיקוק יוכלו ליצור קשרים עם מדינות שאינן בקשר פוליטי עם מדינת ישראל וליהנות מכל היתרונות הכלכליים שכרוכים בכך.
יתכן כי במאגרי הגז שהתגלו מול חופי חיפה מצוי גם נפט רב. חברת נובל אנרג'י מעוניינת להקים את המסוף להזרמת הגז והנפט למיכליות בסמוך לאסדת הקידוח, ויש לתמוך במהלך זה. את הגז והנפט לשימוש מקומי אפשר יהיה להזרים לארץ לזיקוק במתקנים קטנים ומשוכללים שיוקמו הרחק ממקומות ישוב, במידה ויוחלט כי מדינת ישראל חייבת להיות עצמאית בנדון. אך אפשר גם לוותר לחלוטין על ייצור עצמי של דלקים מזוקקים, ולהסתפק בהקמת מאגרים גדולים שישמשו את המשק בשעת חירום.
העולם עובר לשימוש באנרגיה נקייה, ובפרט אנרגיה סולארית. בתוך כעשור תהיה האנרגיה הסולארית חלק הארי של כל מקורות האנרגיה של האנושות, ולכן אין כל סיבה כספית להשקיע בהווה בתשתיות נפט. מהלך העתקת המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה צריך להשתלב גם במהלכים של הגברת השימוש באנרגיה נקייה במדינת ישראל.

רשימת שרי ממשלת ישראל 2015 מורכבת ממספר רב יחסית של אנשי מטרופולין חיפה לשעבר, ובנוסף להם שרים אחדים אשר מקורבים לנושא הפיתוח האזורי ולבעיות של מטרופולין חיפה. אפשר לפעול באמצעותם להצלת המטרופולין הקורס. זאת אולי הזדמנות חד פעמית.

להלן רשימת השרים עם תיאור ההקשר שלהם למטרופולין חיפה:
- בנימין נתניהו ראש הממשלה - ירושלמי במקור, אך אישתו שרה היא מטבעון שנמצאת בין ישובי ''עוטף בז''ן''. הם מתגוררים בקיסריה, שצמודה לארובות תחנת הכוח בחדרה וקרובה גם לחיפה.
- משה יעלון שר הביטחון - יעלון נולד, גדל והתחנך בקריית חיים. בוגר אוניברסיטת חיפה במדע המדינה.
- נפתלי בנט שר החינוך - בנט נולד בחיפה, וגדל בשכונת אחוזה בחיפה. למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והדריך בסניף "כרמל" של בני עקיבא.
- משה כחלון שר האוצר - היה איש צבא קבע באזור הקריות. לאחר הקריירה הצבאית פתח עסק לאביזרי רכב בעיר התחתית בחיפה. היה תושב חיפה וחבר סניף הליכוד בעיר, בו החל את דרכו הפוליטית.
- יובל שטייניץ שר האנרגיה והתשתיות - למד באוניברסיטת חיפה והיה תושב העיר וחבר בסניף הליכוד במשך שנים רבות. כיהן כמרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.
- סילבן שלום שר הפנים - מומחה לפיתוח אזורי. תחת הנהגת שר ברמתו, שצריך להיות משנה לראש הממשלה, חבר בקבינט, ושר לפיתוח אזורי, צריך להתנהל שיקום מפרץ חיפה.
- יואב גלנט שר השיכון והבינוי - שירת כלוחם ומפקד שייטת 13 שבסיסה סמוך לחיפה. בעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. מתגורר בעמיקם, מושב ליד זכרון יעקב.
- מירי רגב שרת התרבות והספורט - הארגונים הירוקים במטרופולין חיפה מצאו אצלה אוזן קשבת בשנים האחרונות במסגרת פעילותם למען ניקיון מפרץ חיפה.
- בני בגין שר בלי תיק - מומחה לנושא הבניה הבלתי חוקית.

מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה יוצר בקרב הצופים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט על רקע האנטגוניזם שיוצרים המפעלים הפטרוכימיים ומגרשי המכולות המכוערים. השילוב בין אמצעי התחבורה הימיים והאויריים הוא פיתרון אלגנטי גם לסוגית מראה המפרץ.

חשיבות רבה יש לפינוי של מפעלי בתי הזיקוק ממיקומם הנוכחי. הם ניצבים בדיוק בעורף שדה התעופה, על מסלול ההקפה שחיוני למטוסי נוסעים גדולים. שטח בתי הזיקוק צריך להפוך כולו לחלק מפארק הקישון, פארק אשר יעוצב כפארק המטרופולין וכמסלול ההקפה.
הפיכת השדה בחיפה לנמל תעופה בי''ל חייבת להשתלב בפינוי כולל של המפעלים והמתקנים הפטרוכימיים במפרץ. בדרך זאת יווצרו ברחבי האיזור עתודות הקרקע לבנייני מגורים ולתעשייה ועסקים מתקדמים, שיידרשו למען מקומות העבודה הרבים שנמל התעופה עתיד לייצור. מהלך מורכב זה, של ''לא לבתי הזיקוק - כן לשדה התעופה'', צריך להתבצע מבחינה פוליטית וארגונית תחת ניהולו של שר בכיר בקבינט שהוא מומחה לפיתוח אזורי.

יום שבת, 14 בנובמבר 2015

תקופת השימוש בשדה התעופה בהרצליה הוארכה בשלוש שנים

יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

דבר והיפוכו - מפרץ חיפה ומפרץ שארם א-שייך

כותרת משנה : איך היתה לזונה קריה נאמנה

הטרגדיה של התרסקות מטוס הנוסעים הרוסי בחצי האי סיני הציפה גם בתיקשורת את הצלחתו המסחררת של מפרץ שארם א-שייך כאתר שמושך אליו מיליוני תיירים בשנה.

הנתונים הטופוגרפיים של מפרץ חיפה ומפרץ שארם דומים למדי: בשני המקרים מדובר ברכס הרים שמכתר כאמפיתאטרון טבעי מפרץ ימי.

בשארם א-שייך בנו סביב המפרץ הקטן עשרות מלונות פאר אשר, יחד עם שדה התעופה הבינלאומי החדיש שצמוד לעיר, מכניסים לעיר מיליארדי דולרים בשנה. המדבר הפך לגן פורח.
במפרץ חיפה, שיש לו פוטנציאל תיירותי גדול בהרבה, בחרו במקום זאת להשקיע במגרשי מכולות ומתקנים פטרוכימיים. הגן הפורח הפך לסחי ומאוס.

לאחר שיוסקו המסקנות בעיקבות הטרגדיה תחזור התיירות המשגשגת לשארם.
במפרץ חיפה, לעומת זאת, אנו חווים טרגדיה שעתידה להביא על האזור חורבן גמור: מפעלים מסרטנים ונמל מטענים שיהפכו אותו לאדמה חרוכה.

שדה התעופה הבינלאומי בשארם א-שייך, שנושק לעיר ולמפרץ, צריך לשמש דוגמא מרכזית לחיפה, כי הוא הגורם המרכזי שהפך שממה מידברית נידחת למרכז בינלאומי גדול.

מטוס נוסעים ממריא משארם א-שייך על רקע השקיעה

יום שבת, 7 בנובמבר 2015

בסינגפור הנמל הימי הגדול בעולם אך נמל התעופה יוצר כ-20% מהתל''ג

155 אלף טון מטען בשדה התעופה Changi בסינגפור בחודש ספטמבר
בתשעת החודשים הראשונים של השנה טופלו בשדה 1.4 מיליון טון מטען; בספטמבר נרשם גידול של 5.3% בפעולות מטוסים בינלאומיות.

יום שישי, 6 בנובמבר 2015

ביקוש שיא למטוסים חדשים - בחיפה יש מקום פנוי

בואינג: ביקוש ל-38,050 מטוסים חדשים עד 2034
הנתון מהווה גידול של 3.5% בהשוואה לתחזית 2014. שוק המטוסים צרי הגוף הוא הצומח והגדול ביותר, עם ביקוש ל-26,730 מטוסים ב-20 שנה הקרובות


יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

הסכם לשיקוע הרכבת בעיר התחתית

הרכבת תשוקע בעיר התחתית, בקטע של כ-2 ק''מ בין המושבה הגרמנית לקרית הממשלה. תוקם תחנת רכבת תת קרקעית במקום. בעתיד תתחבר המנהרה הזאת למנהרה מתחת לכרמל.

ההסכם נראה לכאורה מצוין, התוכנית תתבצע בשלבים, ותתחיל בעתיד הקרוב.

השינוי המשמעותי ביותר, לעומת הנוסח הרשמי הקודם של תוכנית חזית הים העירונית, הוא שפתיחת החזית בעתיד הקרוב למרגלות המושבה הגרמנית מתבטלת. התמונות המרהיבות אשר הוצגו לאזרחים, של המעבר בין שדרות בן גוריון לנמל, נותרות בגדר תמונות עד לאחר השלמת כל שיקוע הרכבת. זאת כי בשלב הראשון מקבלת העיריה, על פי ההסכם החדש, שטח גדול מול מרכז העיר התחתית, אשר לא ברור כיצד יפותח וכיצד תתבצע הגישה אליו, אם בכלל. בשלב השני תקבל העיריה את השטחים שמול קרית הממשלה, ובשלב האחרון, בעוד כחמש שנים, את השטחים שמול המושבה הגרמנית. לאחר מכן יתחיל מבצע שיקוע המסילה, שיימשך עוד שנים לא מעטות, ולאחר סיומו בלבד תיפתח סוף סוף חזית הים העירונית. מדובר לפיכך בטווח זמן של עוד 10 שנים לפחות, ובינתייים נאדא.

השאלה היא אם התוכנית אינה גדולה, מורכבת ומסורבלת מידי עבור פרנסי העיר, ולא תתמסמס ותתעוות בידיהם. בנוסף, קיים חשש שהתוכנית תאפיל, באמצעות מניפולציה תקשורתית, על מחדלי העיריה בתחומים אחרים.

כתבה נוספת: מסילת הרכבת תשוקע! חיפה נפתחת אל הים