יום חמישי, 26 במרץ 2015

הערר על תוכנית הקמת תשתיות נפט נוספות בצמוד לבתי הזיקוק

נוכחתי כצופה בדיון הערר על הקמת המתקנים הפטרוכימייים החדשים במפרץ חיפה שעליו הכתבה בערוץ 1.
לא בעיה להגיע למקום בתחבורה הציבורית. הדיון התקיים בבית ההארחה 'בית וגן', שהוא מוסד ותיק בירושלים. המקום, בכתובת 'רחוב הפסגה 8', הוא כמעט צמוד לתחנה הסופית של הרכבת הקלה בהר הרצל. מי שירצה לבוא לדיון הבא, להלן ההדרכה המדויקת למשתמשים בתחבורה הציבורית: נוסעים בקוים 940 או 960 לירושלים ממרכזיות חוף הכרמל או המפרץ, ומשך הנסיעה לירושלים הוא פחות משעתיים. מהתחנה המרכזית לוקחים את הרכבת הקלה, בקו היחיד - קו 1, לכיוון גשר המיתרים שבכניסה לעיר, ונוסעים עד התחנה הסופית בהר הרצל, מרחק של כ-10 דקות נסיעה. יש להקפיד ולטעון את הרב-קו בכרטיס בתחנה, כי הרב-קו החיפאי עדיין לא מתקף ברכבת הירושלמית. יורדים בתחנה בהר הרצל, והולכים חזרה עשרות מטרים אחדים, ובצד שמאל מכיוון ההגעה נמצאת הכניסה לרחוב הפסגה.
ליבי היה עם העותרת אלה נווה, אשר האחראית על הדיון, סילביה, הציקה לה בשאלות קטנוניות. למנהל הדיון הנוסף אמרתי את הדברים הבאים: .
עוסקים כאן בלופט גשפטן - עיסקי אויר. המילה הנרדפת לאויר היא - חופשי. כל אחד חש שהוא צריך אויר חופשי. תן לאנשים בדיון לנשום ולהתבטא באורח חופשי. אסור להתעסק בפרטים טכניים קטנים כאשר על הפרק עומד נושא מורכב ומשולב, שדורש פיתרון אזורי כדוגמת תעלת הימים. נראה לי שהמסר, שבמרכזו תהליך ההחלמה שהמפרץ צריך לעבור, נקלט.
בסוף הערב, כשחזרתי מירושלים לחיפה, התחלתי להריח ריח דלק באוטובוס עוד באזור זכרון יעקב. אני חושש שמדובר בהתפשטות השפעת הבנזן הבן-נה, שחלחל לעצמות של ילידי חיפה.
תודה לאלה נווה האמיצה שהציגה עמדה מקצועית בצורה מרשימה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה