יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

העתקת טרמינל הנוסעים של שדה התעופה חיפה לקרבת מסילת הרכבת

בתמונה נראה טרמינל הנוסעים של שדה תעופה חיפה. טרמינל זה ממוקם במרכז המסלול, סמוך לכביש נידח באזור התעשיה של מפרץ חיפה. הקמתו של נמל תעופה בינלאומי תחייב את העתקת הטרמינל לעבר קצה המסלול שסמוך למסילת הרכבת ולכביש המהיר חיפה-קריות. מיקום הטרמינל בצמוד למסילת הרכבת יקרב את תל אביב למרחק של שעת נסיעה בלבד, מה שיהפוך את נמל התעופה חיפה לאטרקטיבי מאד עבור חברות שמפעילות טיסות לאו-קוסט. תחנת הרכבת כבר קיימת מזה שנים רבות, והיא משרתת את בית הספר הטכני של חיל האויר.


נגד הקמת שדות תעופה בעמק יזרעאל היא קהילה בפייסבוק אשר חבריה שמו להם למטרה להתנגד להקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דויד. חברי הקהילה מקיימים פעילות ציבורית עניפה שכוללת, בין היתר, הפגנות בצמתי העמק. בקהילה קוראים להקמת שדה תעופה בינלאומי בחיפה במקום ברמת דויד.

יום רביעי, 30 בדצמבר 2015

שדה התעופה הבינלאומי של איי סיישל

שדה התעופה הבינלאומי של איי סיישל באוקינוס ההודי נמצא באי הראשי בארכיפלג, מאהה.
איי סיישל הם אתר תיירות אטרקטיבי לשוחרי הטבע. 
נמל התעופה פעיל מאד, ומשמש לטיסות בינלאומיות ומקומיות.
תכנון השדה מעיד כי אפשר ליבש רצועת אדמה ישרה בתוך הים מבלי לפגוע בערכי הנוף.
השדה מחבר בין האי מאהה הגדול לאי טבעי קטנטן לידו, ובדרך זאת נוצר רצף יבשתי שמאפשר את ניצולו של אי זה.
אפשר גם לראות כי קירבת המסלול לרכסי ההרים אינה מפריעה, כיוון שהים יוצר שולי תימרון בטיחותיים גדולים עבור מטוסי הנוסעים.

מי שמעוניין לצפות בתמונות של שדות תעופה נוספים שנמצאים על רצועת אדמה שנכבשה מהים יכול למצוא אותן בקישור הבא באתר פינטרסט.

שדה התעופה הבינלאומי במאהה, איי סיישל

יום ראשון, 20 בדצמבר 2015

כרתים וחיפה

לפני שבועות אחדים חזרתי מטיול בכרתים ואתונה. כרתים סיקרנה אותי מנעוריי, כמקום של תעלומות ופתרונן. הסקרנות התחזקה לאחר שהצוללת ''דקר'' נמצאה, לאחר כשלושים שנות חיפושים, לא הרחק מחופי האי. התרבות המינואית היא הקדומה ביותר שמוכרת לאנושות, ואחת המפותחות ביותר. היא שימשה כערש התרבות היוונית והמערבית בכלל. להיסטוריה של התרבות המינואית, שנחרבה על ידי צונאמי לפני יותר מ-3500 שנים, יש השלכות חשובות לעידן הפוסט-מודרני שלנו. אחד משיאי הביקור באי היה סיור מודרך בקנוסוס, מרכז החיים בכרתים.
קנוסוס היא שילוב מעניין של ארמון-מבצר-עיר, שבנוי על גבעה ומנצל באורח מושלם את המבנה הטופוגרפי ליצירת היררכיה מבנית, תפקודית ומודולרית של בנינים צמודים. כך יש חסכון רב במקום ובתשתיות. החיבור עם הסביבה ועם משאביה הוא משמעותי מאד. זאת למעשה פירמידה חיה של רבבות אנשים שמקבלת ביטוי צורני והתנהגותי ותפקודי. ניתן לדמיין את כל העיר וסביבתה כישות אורגנית, כמו תל נמלים אנושי.
הזיקה לטבע והמבנה ההיררכי לא פגעו ביכולות היצירתיות והאנושיות של המינואים. על כך מעידים השרידים האמנותיים המרהיבים שנמצאו, התובנות אודות חיי הדת, התרבות, והספורט המפותחים שלהם, וכמובן סיפורי המיתולוגיה הרבים מהאי, שגיבוריהם הם דמויות מפתח בזכרון הקולקטיבי של המין האנושי, וביניהם: דדאלוס, מינוס, תזאוס, ואחרים.
כרתים היתה, בשל מיקומה הגיאוגרפי, שחולש על תנועת הספנות באגן המזרחי של הים התיכון, מוקד לסכסוכים בינלאומיים משחר ההיסטוריה ועד ימינו. הקרבות הימיים שהתחוללו בסביבתה, והמאבקים על השליטה באי, היו נקודות מפנה היסטוריות.
כאשר נוחתים ויוצאים מהמטוס בשדה התעופה של הרקליון מרגישים כמו ספנים ותיקים שיורדים מספינה לאחר הפלגה ארוכה. זאת כי מגרש החניה של המטוסים גובל בקו המים. אפשר לראות את הגלים ולהריח את הים. זאת תחושה נהדרת שמכניסה אותך בבת אחת לאוירה האותנטית של המקום. המטוס החדיש משתלב ברעננות בנוף הים והעיר וכמו נותן תקווה לעתיד. אתה אומר לעצמך כמה יפה היה המקום יכול להיות לו היו שומרים על תכנון המקום ומשלבים חדש וישן בהרמוניה. כמה נכון יהיה להאריך את המסלול בנמל התעופה לתוך המים וליצור כך גם שובר גלים ורציף נוסף לנמל. במקום זאת עומדים לבטל את השדה בהרקליון לטובת מיזמי נדל''ן ולהרחיק אותו כשעה מהעיר ללב ההרים. זאת תהיה מכת מוות לתיירות ולכלכלת העיר והאי. כיום נראית כרתים כערב רב תכנוני, צונאמי של בניינים. כל תוספת בניה בהרקליון תגדיש את הסאה.
בחיפה המצב זהה, אך הבעיה חמורה הרבה יותר, כי את נמל התעופה לא עומדים לבטל לטובת מיזמי נדל''ן, אלא לתעשיה פטרוכימית ומגרשי מכולות. חיפה נמצאת במקום בעל פוטנציאל תיירותי רב, שאפשר לפתח אותו בעזרת שדה תעופה בי''ל גדול, שגם יתרום להגדלת הנמל באורח הרמוני ואסתטי, על פי קריטריונים של איכות הסביבה.
כרתים וחיפה הם, שוב, בעין הסערה. ציפור הנפש מתחבטת ואינה מוצאת מנוח לכף רגלה. כי הפיתוח של נמל תעופה משולב בשובר גלים עשוי לשנות את פני הכלכלה העולמית. הוא ישים במאות מקומות קיימים שבהם יש עיר נמל, ובעוד מאות מקומות אפשריים שבהם אין כיום ישוב כלל.

קנוסוס - חיבור טופוגרפי בין אדם לסביבה

אולם הטקסים בקנוסוס עם ציורי הקיר של דמויות הגריפונים, אריות בעלי ראש נשר

היד לסופר קאזאנצקיס בראש החומה שחולשת על הרקליון

קיר זכוכית באקווריום של הרקליון

נמל התעופה קאזאנצקיס בהרקליון עם המסלול שנושק לים

יום שישי, 18 בדצמבר 2015

סין בונה נמלי ים ותעופה משולבים באיים זעירים

סין בונה נמלי ים ותעופה משולבים באיים זעירים בשרשרת איי ספראטלי ים סין הדרומי, במה שעלול להיות הסכסוך הבינלאומי החמור ביותר בעשור הקרוב.
במסגרת כתבת תחקיר של הביביסי נשלח מטוס לסייר מעל אחד האיים האלה, שנמצא בטריטוריה בינלאומית אוירית, והמטוס קיבל אזהרה מהסינים שלא להתקרב.
בצילומים מהמטוס נראה האי בתנופת פיתוח אדירה, עם עשרות ספינות שחונות בלגונה שלו. במרכז הפיתוח נמצא מסלול שדה תעופה גדול.
השילוב בין נמל תעופה לנמל ימי צמוד נמצא במרכז אסטרטגית הפיתוח וההשתלטות של סין באיים אחדים באזור זה, שעשיר במרבצי גז, ונמצא על עורק תחבורה ימית ואוירית חשוב ביותר.
סין, נראה, הבינה את הפוטנציאל של רעיון נמל תעופה שמשמש כצלע של נמל ימי, ומיישמת אותו בשיטת הסרט הנע. 
הארכה ועיבוי של שוברי גלים, כדי שישמשו גם כמסלולי נחיתה למטוסים, עשוי להיות הפיתרון לפיתוח נמלים וחופים במקומות רבים מאד ברחבי תבל.  
מפרץ חיפה עשוי להפוך גם הוא למוקד פיתוח בינלאומי במידה וישולב בו פיתוח נמל תעופה בנמל ימי.
במידה ומדינת ישראל לא תעשה זאת, ימצאו אזרחיה בתוך שנים אחדות את עצמם במציאות שבה מעצמות, כדוגמת סין, ילטשו עיניים לחלל הריק שנוצר כתוצאה מהזנחת הפוטנציאל הזה, והמדינה תהפוך לכלי משחק בידיהן.

האי שצולם במסגרת כתבת הביביסי

באי נוסף המסלול למטוסים הוא באורך של כ-3 ק''מ, ומתאים למטוסי תובלה ונוסעים ענקיים. המסלול כבר משמש כצלע של נמל ימי.

מסלול למטוסים באורך של כ-3 ק''מ שמשמש כצלע של נמל ימי.

יום חמישי, 3 בדצמבר 2015

האיצטדיונים באתונה נמצאים באמפיתיאטרון הטבעי שלה

חזרתי לאחרונה מטיול ביוון, עמוס בחוויות ובצילומים. אחד הדברים שצדו את עיני היה האיצטדיונים הבינלאומיים של יוון, אשר ממוקמים באתונה הענקית סמוך לחוף הים ולנמלים הציוריים של פיראוס, בלב האיצטדיון הטבעי של המטרופולין.
אפשר היה להקים את האיצטדיונים האלה בפרבר מרוחק, ולבנות סמוך לחוף הים שכונות מגורים יוקרתיות, או להשאיר את האזור מוזנח, אך היוונים בחרו להקים קרית ספורט אולימפית.

ספרתי לפחות 4 איצטדיונים, וביניהם:

  • איצטדיון הכדורסל הבינלאומי [האובאלי האפור], שקיים מאז האולימיפאדה וזכה בפרסים בינלאומיים רבים בזכות היותו רב תכליתי
  • לידו איצטדיון הכדורגל הלאומי החדיש של יוון ושל קבוצת צמרת מקומית [עם הקונסטרוקציות בצבע כתום]
  • איצטדיון טניס [במראה מהים]
  • איצטדיון רב תכליתי חדיש נוסף [גם במראה מהים].

בהתחשב בכך שנפח הספורט בתקשורת הוא גבוה מאד, ומספר המבקרים באיצטדיונים אלה הוא רב מאד, הרי שהיוונים הבטיחו בבנייתם במקום זה את חיוניותו הרבה של המטרופולין לדורות הבאים. 






אתונה היא עיר אירופאית לכל דבר, שמצטיינת במשמעת ארכיטקטונית רבה. גובה הבניינים שבה אינו עולה על כ-10 קומות, וזאת במטרה היא לשמר את ייחודו של הר האקרופוליס, שמבנה הפרתנון מתנוסס בראשו. 

נמל המכולות הענק נמצא הרחק מהעיר, חבוי בין הרים באחד מהמפרצים הרבים, ומראהו ומראה אוניות המכולות הרבות שממתינות, אינם כלל חלק מהנוף של אתונה.








יום חמישי, 26 בנובמבר 2015

ציל''י - ציוני, יהודי, ליברלי, ירוק

לתארים: ציוני, יהודי, וליברלי, מן הראוי להוסיף את התואר ''ירוק''. מדינת ישראל רואה את דימוי ארץ ישראל כארץ התנ''ך כמרכיב מרכזי בזהותה מאז ומתמיד, והתיירות הדתית היא אחד הנדבכים החשובים ביותר בכלכלתה. המראה האידילי הוא כנראה אמת המידה החשובה ביותר שעל פיה נבחנת ישראל על ידי עמי העולם. למפלגת הליכוד כדאי לאמץ את הזהות ה''ירוקה''. זהות זאת היא גם המפתח לשגשוגה הכלכלי של ישראל, שכן היא כוללת בתוכה אופקים טכנולוגיים רבים מאד, וביניהם השימוש באנרגיה תחליפית, תחבורה ציבורית מתקדמת, תכנון אזורי ועירוני ידידותי לאדם, ועוד תחומים רבים, שיש ביניהם כאלה שהמדינה מובילה בהם.

הארץ היא יחידה גיאוגרפית - סביבתית - תכנונית אחת בין הים לירדן, והתובנה שארץ ישראל כולה היא יחידה סביבתית אחת חייבת להתבטא בכל תוכניות הממשלה. אך הארץ השוממה שהופרחה על ידי חלוצי הציונות מכוסה כיום ברובה על ידי בטון ואספלט, כאשר התושבים הפלסטינים בארץ שבין הים לירדן מתחרים על ה''הגשמה'' בדרך זאת, ויוצרים התנגשות בין שתי מסות טריטוריאליות, שהפכה לסוג של טרוריזם. כבר כיום אנו חווים כאן קריסה אקולוגית, שהיא עדיין איטית אך עלולה להאיץ ככדור שלג. יתכן ואומות העולם מעדיפות כך את ארץ ישראל, מושא הכיסופים המשיחי שלהן. לעומת זאת, סביבה מטופחת יוצרת כבוד מצד הזולת, ותנאים לשלום שיתגשם מאליו בארץ ששוקדת על פיתוח נופיה הטבעיים.

הכאוס של התכנון האזורי הבלתי ראוי בארץ ישראל התפשט לסביבה העירונית והמטרופוליטנית, והשתרש במטרופולין חיפה בפרט. במטרופולין זה, שבו העיר חיפה היא הבירה, יש עשרות ישובים קטנים יותר, שרובם נמצאים במפרץ ומקיפים אותו. סך האוכלוסיה בהם הוא קרוב למיליון נפש. אך אין כמעט תיאום בין הישובים, תיאום שעשוי היה להתממש במסגרת איחוד רשויות.

רבים מאזרחי מטרופולין חיפה, אזור עם היסטוריה עשירה ואוכלוסייה משכילה, רואים כנושא בעל חשיבות מרכזית לעתיד שלהם ושל מדינת ישראל כולה, את החיסול ההדרגתי והמלא של כל המפעלים הפטרוכימיים ומתקניהם במפרץ חיפה, אשר שולטים בסביבה והם מאוד מסוכנים מבחינה בריאותית, בטיחותית, ומסיבות חברתיות-כלכליות:

מבחינה בריאותית, מטרופולין חיפה סובל ממחלות הסרטן באחוז שהוא הרבה יותר גבוה מהממוצע של ישראל. משרד הבריאות חושב על הכרזת האזור כ"אזור מסוכן לבריאות". האזרחים, שסובלים במשך עשרות שנים, לא צריכים הצהרה זו, במיוחד משום שיעברו שנים רבות ויקומו ועדות רבות עד שההכרזה תיושם בפועל. האזרחים כבר יודעים זאת על בשרם, כי המיטות בבתי החולים שלהם מלאות בילדים חולים, עובדה אשר אושרה סטטיסטית. רשימת הנזקים הבריאותיים המלאה שגורם זיהום האויר והסביבה היא ארוכה מאד ובעלת משמעויות מפליגות, והיא כוללת את התכווצות המוח.
הסיבה הבטיחותית-בטחונית לחיסול המתקנים הפטרוכימיים היא ברורה: מפרץ חיפה הוא יעד קבוע להתקפות טילים מיידיות, וטיל שיפגע במתקן דלק עלול לפוצץ את כל האזור ולגרום בקלות לעשרות אלפי קורבנות.
מבחינה כלכלית, יש בעיה גדולה בכל מדינת ישראל של מחסור בדיור למגורים, ובעיה נוספת במטרופולין חיפה של מחסור במקומות עבודה, אשר יוצרות שתיהן הגירה שלילית מהאזור. יש להקים אזורי מגורים ותעשיה מתקדמים במטרופולין. המפעלים הפטרוכימיים נמצאים על קרקע יקרה, על חוף ים ונהר, עם נוף מרהיב ובלב מרכזי אוכלוסייה. המסים שהם משלמים נמוכים ביותר בהשוואה למסים מאוכלוסייה של מיליוני אנשים, שיכולה לחיות ולעבוד על קרקעותיהם ובסביבתם הנחשלת.

ראש עירית חיפה יונה יהב והקואליציה שלו תומכים בפיתוח של המפעלים הפטרוכימיים הרעילים והמתקנים שלהם, יחד עם הקמתו של נמל מפלצתי חדש. טעויות העבר שלו דרדרו את הבריאות והמצב החברתי-כלכלי, ומטרופולין חיפה כבר קורס ומתפורר.

פעילי איכות הסביבה של מטרופולין חיפה משקיעים מאמצים רבים במעקב אחר סטטיסטיקות הזיהום הנוכחיות מהמתקנים הפטרוכימיים, ומתנגדים באופן מקצועי לסכנות של הגדלת הקיבולת שלהם. מאמציהם נעשים בשילוב עם אלה של מומחי תכנון עירוניים, המתמקדים גם בתוכניות לנמל חדש ומיותר, ענק ופרטי, על קרקע שתיובש מהים.
בימים אלה התנגדויות הפעילים מתמקדות בתוכניות הרשמיות הבאות:
שילוש כושר הייצור של בתי הזיקוק בז''ן תחת השם ''הסדר חדש''.
בנייה של חוות מיכלי דלק ענקית בקרבת מקום.
תוכנית למגרשי מכולות ענקיים ומסוף דלקים בקרקע שתיובש מהים.
תכנית מתאר ​​חדשה לחיפה שהיא לטובת כל האמור לעיל.

הליכי התנגדות אלה הם נגד תוכניות ממשלה שנמצאות בשלבים הסופיים של אישורים רשמיים. אם תוכניות אלה יאושרו, יחרץ העתיד של חיפה ומדינת ישראל. התוכניות יהפכו את מטרופולין חיפה למקום מהעולם השלישי:

רוב ייצור הדלקים שיזוקקו בבז''ן יהיה ליצוא.
רוב המכולות במגרשי הענק המכוערים בים ישהו בטרנזיט בין אוניות גדולות לקטנות.
הזיהום יגבר מאד כתוצאה מהגברת היצור.
הסכנות הבטיחותיות והבטחוניות יתעצמו מחמת עלית צפיפות המתקנים הנפיצים.

הפעילים הירוקים של חיפה נולדו למצב הזה, של חיים בקרבת מפעלים פטרוכימיים ונמל שחוסם את הים. הם אוספים בהדרגה תובנות ומסקנות חדשות בתהליך למידה. הם מקווים שהעולם יעזור להם להעריך את המצב בעיניים אובייקטיביות, ושכולנו נהנה מהמתנות האמיתיות שיש לארץ הזאת להציע לנו.

גם אם יפתרו את בעיית זיהום האויר עדיין תישאר בעית האבסורד הכלכלי של קיום המפעלים פטרוכימיים בלב מטרופולין חיפה. אבסורד זה ניתן להמחשה באמצעות השאלה הבאה: כיצד היה מתפתח גוש דן לו במקום בו נמצא נמל התעופה הבינלאומי נתב''ג היו פועלים מפעלים פטרוכימיים ענקיים? האם היתה מתאפשרת צמיחה כלכלית באזור, או שהוא היה הופך לשומם ונטוש? המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה מספקים תעסוקה לאלפי עובדים בלבד, לעומת מאות האלפים שמתפרנסים, באורח ישיר ועקיף, מנתב''ג. זאת היא פארסה מתמשכת. מפעלים אלה, שפרושים על כל מרחבי המפרץ והם הנוף הדומיננטי בו, הם בבחינת דינוזאורים שלוחכים ומחסלים כל חלקה טובה.

עתידו הכלכלי של מטרופולין חיפה צריך להתבסס על תעשיות מתקדמות ונקיות, פרי המוסדות האקדמיים שלה, ועל ניצול הנתוניה הטבעיים הייחודיים של עיר שיושבת על הר הגולש לים, עם פוטנציאל ל-30 ק"מ של ריביירה, קירבה לאתרים דתיים מרכזיים, ועוד. אך חיפה עלולה להישאר בלי לב מטרופוליני ובלי שדה תעופה, בלי חופי הים של הקריות, כמעט בלי מיעוט יחסי של מקומות עבודה חדשים ועם הגירה שלילית. מפרץ חיפה נהנה ממזג אוויר יפה, שטוף שמש, בהיר ורגוע במשך רוב השנה, ועשוי למשוך תיירים רבים לאזור היפה וההיסטורי, תיירים שכרגע רק עוברים בו בדרכם למקומות אחרים. המפרץ הוא במקורו אחד האזורים היפים ביותר בישראל, סמוך לחוף ים ונחל, מול נוף מרהיב, ויכול להפוך למרכז עולמי כדוגמת סינגפור, או לכל הפחות ביירות הסמוכה והמתחרה. במקום זאת נמצאים בלב האזור מפעלים מזהמים, שגם צברו חובות עתק לרשויות ועתידם בלתי ברור לנוכח תנאי השוק המשתנים.

מטרופולין חיפה זקוק ל''תוכנית סינגפור''. בסינגפור יש משאבי קרקע מוגבלים, ומנהיגיה השכילו להבין כי בניה בלתי מתוכננת תמנע ממשאבי האנוש של המקום להתפתח כהלכה. בנוסף, הם הבינו כי עליהם לדאוג לפיתוח נמל תעופה בינלאומי. כיום מרכיבות ההכנסות מנמל התעופה כ-20% מהתל''ג של העיר-מדינה, בה פועל הנמל הימי הגדול ביותר בעולם. סינגפור היא מודל החיקוי של אזורי הצמיחה הסינים העצמאיים, שהפכו את סין למעצמה הכלכלית מס' 1. מטרופולין חיפה זקוק לשדה תעופה בינלאומי גדול, מוקף בקרית שדה תעופה של עסקי היי-טק, שיתרמו מאד לכלכלה המקומית. תרומת נמל תעופה בי''ל וקרית שדה תעופה לכלכלתו תהיה רבה הרבה יותר מאשר בסינגפור, בזכות התעשיה האוירית המפותחת שיש לנו.

אין אפשרות מעשית להקמת נמל תעופה אזרחי ברמת דויד. הנימוקים לכך מתחלקים לקטגוריות אחדות:

אסטרטגית, חיל האויר ומערכת הביטחון לא יוותרו כיום, בתנאי האיום מצפון וממזרח, על חלק משמעותי מרמת דויד לטובת פעילות אזרחית.
תעופתית - אין במקום תנאים גאוגרפיים לפעילות מטוסי נוסעים מחמת הצורך להנמיך ולנסוק בזריזות מעל רכסי הרים כדי להגיע למסלול, והמקום גם שרוי בערפל במשך שעות רבות במהלך היום.
כלכלית - אין תשתיות מתאימות לנמל תעופה אזרחי בינלאומי, שמסביבו מתפתחת מערכת כלכלית גדולה, והמקום מרוחק יחסית ממרכזי האוכלוסיה של מישור החוף.
אקולוגית - נמל תעופה בינלאומי ברמת דויד יהרוס את העמק הכי יפה בארץ, עמק יזרעאל, שהוא אחד מאחרוני הנופים היפים בארצנו הקטנה.

במפרץ חיפה אפשר לבנות שני מסלולי נחיתה למטוסי בואינג 747 על אותו השטח כמעט שמיועד כיום למגרשי המכולות החדשים. אין ספק שמסלולי נחיתה ארוכים שנכנסים לתוך הים בחיפה יהיו במקום גבוה ברשימת אתרי הנחיתה המרהיבים בעולם, ויסייעו מאד להפוך גם את מטרופולין חיפה כולו לאתר תיירות. על צידו של המסלול הארוך אפשר להקים את רציפי נמל המפרץ החדש, ובדרך זאת לא יפחת שטח נמל המפרץ המתוכנן. הנמל כולו אף יגדל במידה רבה, באמצעות הארכת שובר הגלים הנגדי.

תוכנית להארכת מסלול הנחיתה בחיפה לתוך הים, שהכינו מומחים בראשות השר אפרים סנה עוד בשנת 1995 אושרה על ידי הות''ל, אך סוכלה ברגע האחרון על ידי גורמים שונים. יתכן כי הסיבה לכך היתה שהתוכנית לא שולבה בתוכנית מקבילה לפינוי המפעלים הפטרוכימיים שבעורף השדה. תוכנית זאת נתמכת עדיין כיום על ידי גורמים כלכליים בכירים בעיר, שרואים לנגד עיניהם את החזון של נמל התעופה הבי''ל הגדול מתממש באמצעות פעימות אחדות.
המפעלים, יחד עם הנמל הנוסף שמיותר בחלקו, חייבים לעבור למדינות עולם שלישי, ולו מסיבות של כדאיות כלכלית בלבד, כמו ענפי כלכלה רבים אחרים שעוברים למדינות אלה, שבהן יש עבורם ביקוש עצום, ועלויות העבודה והקרקע הן נמוכות. דוגמא לענף תעשיה שהועבר מישראל בהצלחה הוא תעשיית הטקסטיל.
איזור שמתאים להעברת המפעלים הפטרוכימיים אליו הוא חופי מדינות מזרח אפריקה שנמצאות בקשרים ידידותיים עם ישראל, כמו אתיופיה וקניה. מדינות אלה גם סמוכות למקורות הנפט במפרץ הפרסי, ובעלי בתי הזיקוק יוכלו ליצור קשרים עם מדינות שאינן בקשר פוליטי עם מדינת ישראל וליהנות מכל היתרונות הכלכליים שכרוכים בכך.
יתכן כי במאגרי הגז שהתגלו מול חופי חיפה מצוי גם נפט רב. חברת נובל אנרג'י מעוניינת להקים את המסוף להזרמת הגז והנפט למיכליות בסמוך לאסדת הקידוח, ויש לתמוך במהלך זה. את הגז והנפט לשימוש מקומי אפשר יהיה להזרים לארץ לזיקוק במתקנים קטנים ומשוכללים שיוקמו הרחק ממקומות ישוב, במידה ויוחלט כי מדינת ישראל חייבת להיות עצמאית בנדון. אך אפשר גם לוותר לחלוטין על ייצור עצמי של דלקים מזוקקים, ולהסתפק בהקמת מאגרים גדולים שישמשו את המשק בשעת חירום.
העולם עובר לשימוש באנרגיה נקייה, ובפרט אנרגיה סולארית. בתוך כעשור תהיה האנרגיה הסולארית חלק הארי של כל מקורות האנרגיה של האנושות, ולכן אין כל סיבה כספית להשקיע בהווה בתשתיות נפט. מהלך העתקת המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה צריך להשתלב גם במהלכים של הגברת השימוש באנרגיה נקייה במדינת ישראל.

רשימת שרי ממשלת ישראל 2015 מורכבת ממספר רב יחסית של אנשי מטרופולין חיפה לשעבר, ובנוסף להם שרים אחדים אשר מקורבים לנושא הפיתוח האזורי ולבעיות של מטרופולין חיפה. אפשר לפעול באמצעותם להצלת המטרופולין הקורס. זאת אולי הזדמנות חד פעמית.

להלן רשימת השרים עם תיאור ההקשר שלהם למטרופולין חיפה:
- בנימין נתניהו ראש הממשלה - ירושלמי במקור, אך אישתו שרה היא מטבעון שנמצאת בין ישובי ''עוטף בז''ן''. הם מתגוררים בקיסריה, שצמודה לארובות תחנת הכוח בחדרה וקרובה גם לחיפה.
- משה יעלון שר הביטחון - יעלון נולד, גדל והתחנך בקריית חיים. בוגר אוניברסיטת חיפה במדע המדינה.
- נפתלי בנט שר החינוך - בנט נולד בחיפה, וגדל בשכונת אחוזה בחיפה. למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והדריך בסניף "כרמל" של בני עקיבא.
- משה כחלון שר האוצר - היה איש צבא קבע באזור הקריות. לאחר הקריירה הצבאית פתח עסק לאביזרי רכב בעיר התחתית בחיפה. היה תושב חיפה וחבר סניף הליכוד בעיר, בו החל את דרכו הפוליטית.
- יובל שטייניץ שר האנרגיה והתשתיות - למד באוניברסיטת חיפה והיה תושב העיר וחבר בסניף הליכוד במשך שנים רבות. כיהן כמרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.
- סילבן שלום שר הפנים - מומחה לפיתוח אזורי. תחת הנהגת שר ברמתו, שצריך להיות משנה לראש הממשלה, חבר בקבינט, ושר לפיתוח אזורי, צריך להתנהל שיקום מפרץ חיפה.
- יואב גלנט שר השיכון והבינוי - שירת כלוחם ומפקד שייטת 13 שבסיסה סמוך לחיפה. בעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. מתגורר בעמיקם, מושב ליד זכרון יעקב.
- מירי רגב שרת התרבות והספורט - הארגונים הירוקים במטרופולין חיפה מצאו אצלה אוזן קשבת בשנים האחרונות במסגרת פעילותם למען ניקיון מפרץ חיפה.
- בני בגין שר בלי תיק - מומחה לנושא הבניה הבלתי חוקית.

מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה יוצר בקרב הצופים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט על רקע האנטגוניזם שיוצרים המפעלים הפטרוכימיים ומגרשי המכולות המכוערים. השילוב בין אמצעי התחבורה הימיים והאויריים הוא פיתרון אלגנטי גם לסוגית מראה המפרץ.

חשיבות רבה יש לפינוי של מפעלי בתי הזיקוק ממיקומם הנוכחי. הם ניצבים בדיוק בעורף שדה התעופה, על מסלול ההקפה שחיוני למטוסי נוסעים גדולים. שטח בתי הזיקוק צריך להפוך כולו לחלק מפארק הקישון, פארק אשר יעוצב כפארק המטרופולין וכמסלול ההקפה.
הפיכת השדה בחיפה לנמל תעופה בי''ל חייבת להשתלב בפינוי כולל של המפעלים והמתקנים הפטרוכימיים במפרץ. בדרך זאת יווצרו ברחבי האיזור עתודות הקרקע לבנייני מגורים ולתעשייה ועסקים מתקדמים, שיידרשו למען מקומות העבודה הרבים שנמל התעופה עתיד לייצור. מהלך מורכב זה, של ''לא לבתי הזיקוק - כן לשדה התעופה'', צריך להתבצע מבחינה פוליטית וארגונית תחת ניהולו של שר בכיר בקבינט שהוא מומחה לפיתוח אזורי.

יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

דבר והיפוכו - מפרץ חיפה ומפרץ שארם א-שייך

כותרת משנה : איך היתה לזונה קריה נאמנה

הטרגדיה של התרסקות מטוס הנוסעים הרוסי בחצי האי סיני הציפה גם בתיקשורת את הצלחתו המסחררת של מפרץ שארם א-שייך כאתר שמושך אליו מיליוני תיירים בשנה.

הנתונים הטופוגרפיים של מפרץ חיפה ומפרץ שארם דומים למדי: בשני המקרים מדובר ברכס הרים שמכתר כאמפיתאטרון טבעי מפרץ ימי.

בשארם א-שייך בנו סביב המפרץ הקטן עשרות מלונות פאר אשר, יחד עם שדה התעופה הבינלאומי החדיש שצמוד לעיר, מכניסים לעיר מיליארדי דולרים בשנה. המדבר הפך לגן פורח.
במפרץ חיפה, שיש לו פוטנציאל תיירותי גדול בהרבה, בחרו במקום זאת להשקיע במגרשי מכולות ומתקנים פטרוכימיים. הגן הפורח הפך לסחי ומאוס.

לאחר שיוסקו המסקנות בעיקבות הטרגדיה תחזור התיירות המשגשגת לשארם.
במפרץ חיפה, לעומת זאת, אנו חווים טרגדיה שעתידה להביא על האזור חורבן גמור: מפעלים מסרטנים ונמל מטענים שיהפכו אותו לאדמה חרוכה.

שדה התעופה הבינלאומי בשארם א-שייך, שנושק לעיר ולמפרץ, צריך לשמש דוגמא מרכזית לחיפה, כי הוא הגורם המרכזי שהפך שממה מידברית נידחת למרכז בינלאומי גדול.

מטוס נוסעים ממריא משארם א-שייך על רקע השקיעה

יום שבת, 7 בנובמבר 2015

בסינגפור הנמל הימי הגדול בעולם אך נמל התעופה יוצר כ-20% מהתל''ג

155 אלף טון מטען בשדה התעופה Changi בסינגפור בחודש ספטמבר
בתשעת החודשים הראשונים של השנה טופלו בשדה 1.4 מיליון טון מטען; בספטמבר נרשם גידול של 5.3% בפעולות מטוסים בינלאומיות.

יום שישי, 6 בנובמבר 2015

ביקוש שיא למטוסים חדשים - בחיפה יש מקום פנוי

בואינג: ביקוש ל-38,050 מטוסים חדשים עד 2034
הנתון מהווה גידול של 3.5% בהשוואה לתחזית 2014. שוק המטוסים צרי הגוף הוא הצומח והגדול ביותר, עם ביקוש ל-26,730 מטוסים ב-20 שנה הקרובות


יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

הסכם לשיקוע הרכבת בעיר התחתית

הרכבת תשוקע בעיר התחתית, בקטע של כ-2 ק''מ בין המושבה הגרמנית לקרית הממשלה. תוקם תחנת רכבת תת קרקעית במקום. בעתיד תתחבר המנהרה הזאת למנהרה מתחת לכרמל.

ההסכם נראה לכאורה מצוין, התוכנית תתבצע בשלבים, ותתחיל בעתיד הקרוב.

השינוי המשמעותי ביותר, לעומת הנוסח הרשמי הקודם של תוכנית חזית הים העירונית, הוא שפתיחת החזית בעתיד הקרוב למרגלות המושבה הגרמנית מתבטלת. התמונות המרהיבות אשר הוצגו לאזרחים, של המעבר בין שדרות בן גוריון לנמל, נותרות בגדר תמונות עד לאחר השלמת כל שיקוע הרכבת. זאת כי בשלב הראשון מקבלת העיריה, על פי ההסכם החדש, שטח גדול מול מרכז העיר התחתית, אשר לא ברור כיצד יפותח וכיצד תתבצע הגישה אליו, אם בכלל. בשלב השני תקבל העיריה את השטחים שמול קרית הממשלה, ובשלב האחרון, בעוד כחמש שנים, את השטחים שמול המושבה הגרמנית. לאחר מכן יתחיל מבצע שיקוע המסילה, שיימשך עוד שנים לא מעטות, ולאחר סיומו בלבד תיפתח סוף סוף חזית הים העירונית. מדובר לפיכך בטווח זמן של עוד 10 שנים לפחות, ובינתייים נאדא.

השאלה היא אם התוכנית אינה גדולה, מורכבת ומסורבלת מידי עבור פרנסי העיר, ולא תתמסמס ותתעוות בידיהם. בנוסף, קיים חשש שהתוכנית תאפיל, באמצעות מניפולציה תקשורתית, על מחדלי העיריה בתחומים אחרים.

כתבה נוספת: מסילת הרכבת תשוקע! חיפה נפתחת אל הים


יום ראשון, 25 באוקטובר 2015

שדה התעופה הראשי של איי הבתולה חודר אל הים

Cyril E. King Airport הוא נמל תעופה שממוקם כ-3 ק''מ  ממערב לרובע העסקים המרכזי של שרלוט אמאלי באי סנט תומאס בארצות הברית, שהוא אחד מאיי הבתולה באיים הקריביים.
זהו שדה התעופה העמוס ביותר באיי הבתולה של ארצות הברית, ואחד העמוסים ביותר באיי הקריביים המזרחיים.
השדה משרת כיום למעלה ממיליון נוסעים בשנה. בנמל התעופה פועל מסלול עיקרי אחד, שאורכו 2,134 מטר ורוחבו 46 מטר. במסוף הנוסעים פועלים 11 שערים.
אלה הם הצורה וסדר הגודל שנמל התעופה הבי''ל חיפה צריך לקבל בשלב הראשון של פיתוחו לתוך מפרץ חיפה.

שדה התעופה סיריל אי. קינג באי סנט תומס באיי הבתולה נמצא בנוף שמזכיר את מפרץ חיפה

המטוסים הרבים שמגיעים למסלול בסנט תומס נהנים משולי בטיחות רחבים בזכות הים 

יום ראשון, 4 באוקטובר 2015

שדה התעופה של הונולולו

הנוף של  הונולולו בירת הוואי דומה לנוף של חיפה, כשילוב של הרים, ים, ומפרץ. שדה התעופה של הונולולו הוא אחד משדות התעופה הפעילים ביותר בארצות הברית. מיקום השדה דומה למיקומו של השדה בחיפה, שעשוי גם הוא להיראות כמסלולים שנמשכים מהיבשה אל תוך מי המפרץ.

לפיתוח זה יש יתרונות רבים, וביניהם:
  • הימנעות מרעשים ומנתיבי מטוסים שעוברים מעל מקומות מיושבים
  • קירבה למרכז העיר שמיקומו המסורתי הוא סמוך לקו המים
  • שילוב הדוק בין תחבורה אוירית, ימית ויבשתית
  • שפע קרקע זולה לפיתוח המסלולים
  • אפשרות לנצל את הקרקע המיובשת גם לתיחום מי המפרץ לצורך יצירת מעגנים
  • אפשרות להתרחב בהדרגה לתוך הים בלי להיות מוגבלים על ידי שימושי קרקע קיימים
  • התרחקות ממכשולים טופוגרפיים ובפרט רכסי הרים
  • מראות מרהיבי עין של העיר מהאויר ושל המטוסים הנוחתים.
  • ועוד

שדה התעופה של הונולולו עם ההרים, העיר והמפרץ ברקע, בנוף שמזכיר את חיפה

יום שישי, 18 בספטמבר 2015

הים הוא מראה

הים הוא מראה

הים הוא מראה
עם חיים משלה
וכך גם האישה

כשהים והאישה נפגשים
הם יוצרים אהבה
שלום תשוקה ושלווה

הרוח נושבת קלילה
הספינה מפליגה לדרכה
והמוזיקה עולה מעצמה

יום שבת, 12 בספטמבר 2015

ניקוי מפרץ חיפה מהמפעלים הפטרוכימיים והקמת שדה תעופה בי''ל במקומם

מדינת ישראל רואה את דימוי ארץ ישראל כארץ התנ''ך כמרכיב מרכזי בזהותה מאז ומתמיד, והתיירות הדתית היא אחד הנדבכים החשובים ביותר בכלכלתה. המראה האידילי הוא כנראה אמת המידה החשובה ביותר על פי נבחנת ישראל על ידי עמי העולם. הזהות ה''ירוקה'' היא גם המפתח לשגשוגה הכלכלי של ישראל, שכן היא כוללת בתוכה אופקים טכנולוגיים רבים מאד, וביניהם השימוש באנרגיה תחליפית, תחבורה ציבורית מתקדמת, תכנון אזורי ועירוני ידידותי לאדם, ועוד תחומים רבים, שיש ביניהם כאלה שהמדינה מובילה בהם. הארץ היא יחידה גיאוגרפית - סביבתית - תכנונית אחת בין הים לירדן, והתובנה שארץ ישראל כולה היא יחידה סביבתית אחת חייבת להתבטא בכל תוכניות הממשלה. אך הארץ השוממה שהופרחה על ידי חלוצי הציונות מכוסה כיום ברובה על ידי בטון ואספלט, כאשר התושבים הפלסטינים בארץ שבין הים לירדן מתחרים על ה''הגשמה'' בדרך זאת, ויוצרים התנגשות בין שתי מסות טריטוריאליות, שהפכה לסוג של טרוריזם. כבר כיום אנו חווים כאן קריסה אקולוגית, שהיא עדיין איטית אך עלולה להאיץ ככדור שלג. יתכן ואומות העולם מעדיפות כך את ארץ ישראל, מושא הכיסופים המשיחי שלהן. לעומת זאת, סביבה מטופחת יוצרת כבוד מצד הזולת, ותנאים לשלום שיתגשם מאליו בארץ ששוקדת על פיתוח נופיה הטבעיים.

הכאוס של התכנון האזורי הבלתי ראוי בארץ ישראל התפשט לסביבה העירונית והמטרופוליטנית, והשתרש במטרופולין חיפה בפרט. במטרופולין זה, שבו העיר חיפה היא הבירה, יש עשרות ישובים קטנים יותר, שרובם
נמצאים במפרץ ומקיפים אותו. סך האוכלוסיה בהם הוא קרוב למיליון נפש. אך אין כמעט תיאום בין הישובים, תיאום שעשוי היה להתממש במסגרת איחוד רשויות.
רבים מאזרחי מטרופולין חיפה, אזור עם היסטוריה עשירה ואוכלוסייה משכילה, רואים כנושא בעל חשיבות מרכזית לעתיד שלהם ושל מדינת ישראל כולה, את החיסול ההדרגתי והמלא של כל המפעלים הפטרוכימיים
ומתקניהם במפרץ חיפה, אשר שולטים בסביבה והם מאוד מסוכנים מבחינה בריאותית, בטיחותית, ומסיבות חברתיות-כלכליות:
מבחינה בריאותית, מטרופולין חיפה סובל ממחלות הסרטן באחוז שהוא הרבה יותר גבוה מהממוצע של ישראל. משרד הבריאות חושב על הכרזת האזור כ"אזור מסוכן לבריאות". האזרחים, שסובלים במשך עשרות שנים, לא צריכים הצהרה זו, במיוחד משום שיעברו שנים רבות ויקומו ועדות רבות עד שההכרזה תיושם בפועל. האזרחים כבר יודעים זאת על בשרם, כי המיטות בבתי החולים שלהם מלאות בילדים חולים, עובדה אשר אושרה סטטיסטית. רשימת הנזקים הבריאותיים המלאה שגורם זיהום האויר והסביבה היא ארוכה מאד ובעלת משמעויות מפליגות, והיא כוללת את התכווצות המוח.
הסיבה הבטיחותית-בטחונית לחיסול המתקנים הפטרוכימיים היא ברורה: מפרץ חיפה הוא יעד קבוע להתקפות טילים מיידיות, וטיל שיפגע במתקן דלק עלול לפוצץ את כל האזור ולגרום בקלות לעשרות אלפי קורבנות.
מבחינה כלכלית, יש בעיה גדולה בבכל מדינת ישראל של מחסור בדיור למגורים, ובעיה נוספת במטרופולין חיפה של מחסור במקומות עבודה, אשר יוצרות שתיהן הגירה שלילית מהאזור. יש להקים אזורי מגורים ותעשיה מתקדמים במטרופולין. המפעלים הפטרוכימיים נמצאים על קרקע יקרה, על חוף ים ונהר, עם נוף מרהיב ובלב מרכזי אוכלוסייה. המסים שהם משלמים נמוכים ביותר בהשוואה למסים מאוכלוסייה של מיליוני אנשים, שיכולה לחיות ולעבוד על קרקעותיהם ובסביבתם הנחשלת.

ראש עירית חיפה יונה יהב והקואליציה שלו תומכים בפיתוח של המפעלים הפטרוכימיים הרעילים והמתקנים שלהם, יחד עם הקמתו של נמל מפלצתי חדש. טעויות העבר שלו דרדרו את הבריאות והמצב החברתי-כלכלי, ומטרופולין חיפה כבר קורס ומתפורר.
פעילי איכות הסביבה של מטרופולין חיפה משקיעים מאמצים רבים במעקב אחר סטטיסטיקות הזיהום הנוכחיות מהמתקנים הפטרוכימיים, ומתנגדים באופן מקצועי לסכנות של הגדלת הקיבולת שלהם. מאמציהם נעשים בשילוב עם אלה של מומחי תכנון עירוניים, המתמקדים גם בתוכניות לנמל חדש ומיותר, ענק ופרטי, על קרקע שתיובש מהים.
בימים אלה התנגדויות הפעילים מתמקדות בתוכניות הרשמיות הבאות:
שילוש כושר הייצור של בתי הזיקוק בז''ן תחת השם ''הסדר חדש''.
בנייה של חוות מיכלי דלק ענקית בקרבת מקום.
תוכנית למגרשי מכולות ענקיים ומסוף דלקים בקרקע שתיובש מהים.
תכנית מתאר ​​חדשה לחיפה שהיא לטובת כל האמור לעיל.

הליכי התנגדות אלה הם נגד תוכניות ממשלה שנמצאות בשלבים הסופיים של אישורים רשמיים. אם תוכניות אלה יאושרו, יחרץ העתיד של חיפה ומדינת ישראל. התוכניות יהפכו את מטרופולין חיפה למקום מהעולם השלישי:
רוב ייצור הדלקים שיזוקקו בבז''ן יהיה ליצוא.
רוב המכולות במגרשי הענק המכוערים שבים ישהו בטרנזיט בין אוניות גדולות לקטנות.
הזיהום יגבר מאד כתוצאה מהגברת היצור.
הסכנות הבטיחותיות והבטחוניות יתעצמו מחמת עלית צפיפות המתקנים הנפיצים.

הפעילים הירוקים של חיפה נולדו למצב הזה, של חיים בקרבת מפעלים פטרוכימיים ונמל שחוסם את הים. הם אוספים בהדרגה תובנות ומסקנות חדשות בתהליך למידה. הם מקווים שהעולם יעזור להם להעריך את המצב בעיניים אובייקטיביות, ושכולנו נהנה מהמתנות האמיתיות שיש לארץ הזאת להציע לנו.
גם אם יפתרו את בעיית זיהום האויר עדיין תישאר בעית האבסורד הכלכלי של קיום המפעלים פטרוכימיים בלב מטרופולין חיפה. אבסורד זה ניתן להמחשה באמצעות השאלה הבאה: כיצד היה מתפתח גוש דן לו במקום בו נמצא נמל התעופה הבינלאומי נתב''ג היו פועלים מפעלים פטרוכימיים ענקיים? האם היתה מתאפשרת צמיחה כלכלית באזור, או שהוא היה הופך לשומם ונטוש? המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה מספקים תעסוקה לאלפי עובדים בלבד, לעומת מאות האלפים שמתפרנסים, באורח ישיר ועקיף, מנתב''ג. זאת היא פארסה מתמשכת. מפעלים אלה, שפרושים על כל מרחבי המפרץ והם הנוף הדומיננטי בו, הם בבחינת דינוזאורים שלוחכים ומחסלים כל חלקה טובה.

עתידו הכלכלי של מטרופולין חיפה צריך להתבסס על תעשיות מתקדמות ונקיות, פרי המוסדות האקדמיים שלה, ועל ניצול הנתוניה הטבעיים הייחודיים של עיר שיושבת על הר הגולש לים, עם פוטנציאל ל-30 ק"מ של ריביירה, קירבה לאתרים דתיים מרכזיים, ועוד. אך חיפה עלולה להישאר בלי לב מטרופוליני ובלי שדה תעופה, בלי חופי הים של הקריות, כמעט בלי מיעוט יחסי של מקומות עבודה חדשים ועם הגירה שלילית. מפרץ חיפה נהנה ממזג אוויר יפה, שטוף שמש, בהיר ורגוע במשך רוב השנה, ועשוי למשוך תיירים רבים לאזור היפה וההיסטורי, תיירים שכרגע רק עוברים בו בדרכם למקומות אחרים. המפרץ הוא במקורו אחד האזורים היפים ביותר בישראל, סמוך לחוף ים ונחל, מול נוף מרהיב, ויכול להפוך למרכז עולמי כדוגמת סינגפור, או לכל הפחות ביירות הסמוכה והמתחרה. במקום זאת נמצאים בלב האזור מפעלים מזהמים, שגם צברו חובות עתק לרשויות ועתידם בלתי ברור לנוכח תנאי השוק המשתנים.
מטרופולין חיפה זקוק ל''תוכנית סינגפור''. בסינגפור יש משאבי קרקע מוגבלים, ומנהיגיה השכילו להבין כי בניה בלתי מתוכננת תמנע ממשאבי האנוש של המקום להתפתח כהלכה. בנוסף, הם הבינו כי עליהם לדאוג לפיתוח נמל תעופה בינלאומי. כיום מרכיבות ההכנסות מנמל התעופה כ-20% מהתל''ג של העיר-מדינה, בה פועל הנמל הימי הגדול ביותר בעולם. סינגפור היא מודל החיקוי של אזורי הצמיחה הסינים העצמאיים, שהפכו את סין למעצמה הכלכלית מס' 1. מטרופולין חיפה זקוק לשדה תעופה בינלאומי גדול, מוקף בקרית שדה תעופה של עסקי היי-טק, שיתרמו מאד לכלכלה המקומית. תרומת נמל תעופה בי''ל וקרית שדה תעופה לכלכלתו תהיה רבה הרבה יותר מאשר בסינגפור, בזכות התעשיה האוירית המפותחת שיש לנו.

אין אפשרות מעשית להקמת נמל תעופה אזרחי ברמת דויד. הנימוקים לכך מתחלקים לקטגוריות אחדות:
אסטרטגית - חיל האויר ומערכת הביטחון לא יוותרו כיום, בתנאי האיום מצפון וממזרח, על חלק משמעותי מרמת דויד לטובת פעילות אזרחית.
תעופתית - אין במקום תנאים גאוגרפיים לפעילות מטוסי נוסעים מחמת הצורך להנמיך ולנסוק בזריזות מעל רכסי הרים כדי להגיע למסלול, והמקום גם שרוי בערפל במשך שעות רבות במהלך היום.
כלכלית - אין תשתיות מתאימות לנמל תעופה אזרחי בינלאומי, שמסביבו מתפתחת מערכת כלכלית גדולה, והמקום מרוחק יחסית ממרכזי האוכלוסיה של מישור החוף.
אקולוגית - נמל תעופה בינלאומי ברמת דויד יהרוס את העמק הכי יפה בארץ, עמק יזרעאל, שהוא אחד מאחרוני הנופים היפים בארצנו הקטנה.

במפרץ חיפה אפשר לבנות שני מסלולי נחיתה למטוסי בואינג 747 על אותו השטח כמעט שמיועד כיום למגרשי המכולות החדשים. אין ספק שמסלולי נחיתה ארוכים שנכנסים לתוך הים בחיפה יהיו במקום גבוה ברשימת אתרי הנחיתה המרהיבים בעולם, ויסייעו מאד להפוך גם את מטרופולין חיפה כולו לאתר תיירות. על צידו של המסלול הארוך אפשר להקים את רציפי נמל המפרץ החדש, ובדרך זאת לא יפחת שטח נמל המפרץ המתוכנן. הנמל כולו אף יגדל במידה רבה, באמצעות הארכת שובר הגלים הנגדי.
תוכנית להארכת מסלול הנחיתה בחיפה לתוך הים, שהכינו מומחים בראשות השר אפרים סנה עוד בשנת 1995 אושרה על ידי הות''ל, אך סוכלה ברגע האחרון על ידי גורמים שונים. יתכן כי הסיבה לכך היתה שהתוכנית לא שולבה בתוכנית מקבילה לפינוי המפעלים הפטרוכימיים שבעורף השדה. תוכנית זאת נתמכת עדיין כיום על ידי גורמים כלכליים בכירים בעיר, שרואים לנגד עיניהם את החזון של נמל התעופה הבי''ל הגדול מתממש באמצעות פעימות אחדות.
המפעלים, יחד עם הנמל הנוסף שמיותר בחלקו, חייבים לעבור למדינות עולם שלישי, ולו מסיבות של כדאיות כלכלית בלבד, כמו ענפי כלכלה רבים אחרים שעוברים למדינות אלה, שבהן יש עבורם ביקוש עצום, ועלויות העבודה והקרקע הן נמוכות. דוגמא לענף תעשיה שהועבר מישראל בהצלחה הוא תעשיית הטקסטיל.
איזור שמתאים להעברת המפעלים הפטרוכימיים אליו הוא חופי מדינות מזרח אפריקה שנמצאות בקשרים ידידותיים עם ישראל, כמו אתיופיה וקניה. מדינות אלה גם סמוכות למקורות הנפט במפרץ הפרסי, ובעלי בתי הזיקוק יוכלו ליצור קשרים עם מדינות שאינן בקשר פוליטי עם מדינת ישראל וליהנות מכל היתרונות הכלכליים שכרוכים בכך.
יתכן כי במאגרי הגז שהתגלו מול חופי חיפה מצוי גם נפט רב. חברת נובל אנרג'י מעוניינת להקים את המסוף להזרמת הגז והנפט למיכליות בסמוך לאסדת הקידוח, ויש לתמוך במהלך זה. את הגז והנפט לשימוש מקומי
אפשר יהיה להזרים לארץ לזיקוק במתקנים קטנים ומשוכללים שיוקמו הרחק ממקומות ישוב, במידהה ויוחלט כי מדינת ישראל חייבת להיות עצמאית בנדון. אך אפשר גם לוותר לחלוטין על ייצור עצמי של דלקים מזוקקים, ולהסתפק בהקמת מאגרים גדולים שישמשו את המשק בשעת חירום.
העולם עובר לשימוש באנרגיה נקייה, ובפרט אנרגיה סולארית. בתוך כעשור תהיה האנרגיה הסולארית חלק הארי של כל מקורות האנרגיה של האנושות, ולכן אין כל סיבה כספית להשקיע בהווה בתשתיות נפט. מהלך העתקת המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה צריך להשתלב גם במהלכים של הגברת השימוש באנרגיה נקייה במדינת ישראל.

רשימת שרי ממשלת ישראל 2015 מורכבת ממספר רב יחסית של אנשי מטרופולין חיפה לשעבר, ובנוסף להם שרים אחדים אשר מקורבים לנושא הפיתוח האזורי ולבעיות של מטרופולין חיפה. אפשר לפעול באמצעותם להצלת המטרופולין הקורס. זאת אולי הזדמנות חד פעמית.

מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה יוצר בקרב הצופים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט על רקע האנטגוניזם שיוצרים המפעלים הפטרוכימיים ומגרשי המכולות המכוערים. השילוב בין אמצעי התחבורה הימיים והאויריים הוא פיתרון אלגנטי גם לסוגית מראה המפרץ.
חשיבות רבה יש לפינוי של מפעלי בתי הזיקוק ממיקומם הנוכחי. הם ניצבים בדיוק בעורף שדה התעופה, על מסלול ההקפה שחיוני למטוסי נוסעים גדולים. שטח בתי הזיקוק צריך להפוך כולו לחלק מפארק הקישון, פארק אשר יעוצב כפארק המטרופולין וכמסלול ההקפה.
הפיכת השדה בחיפה לנמל תעופה בי''ל חייבת להשתלב בפינוי כולל של המפעלים והמתקנים הפטרוכימיים במפרץ. בדרך זאת יווצרו ברחבי האיזור עתודות הקרקע לבנייני מגורים ולתעשייה ועסקים מתקדמים, שיידרשו למען מקומות העבודה הרבים שנמל התעופה עתיד לייצור. מהלך מורכב זה, של ''לא לבתי הזיקוק - כן לשדה התעופה'', צריך להתבצע מבחינה פוליטית וארגונית תחת ניהולו של שר בכיר בקבינט שהוא מומחה לפיתוח אזורי.

יום שלישי, 19 במאי 2015

ממשלת ישראל 2015 מורכבת ממספר רב יחסית של אנשי מטרופולין חיפה לשעבר

רשימת שרי ממשלת ישראל 2015 מורכבת ממספר רב יחסית של אנשי מטרופולין חיפה לשעבר, ובנוסף להם שרים אחדים אשר מקורבים לנושא הפיתוח האזורי ולבעיות של מטרופולין חיפה. אפשר לפעול באמצעותם להצלת המטרופולין הקורס. זאת אולי הזדמנות חד פעמית.
להלן רשימת השרים עם תיאור ההקשר שלהם למטרופולין חיפה:
- בנימין נתניהו ראש הממשלה - ירושלמי במקור, אך אישתו שרה היא מטבעון שנמצאת בין ישובי ''עוטף בז''ן''. הם מתגוררים בקיסריה, שצמודה לארובות תחנת הכוח בחדרה וקרובה גם לחיפה.
- משה יעלון שר הביטחון - יעלון נולד, גדל והתחנך בקריית חיים בשם משה סמולינסקי לדוד, פועל ייצור במפעל "שמן" יליד אוקראינה, ובתיה לבית זילבר - ניצולת שואה ילידת גליציה. בתקופת התיכון היה תלמיד מצטיין במגמה הריאלית, ניגן בקלרינט והיה חבר בתזמורת הנוער של חיפה. מילדות היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". בוגר אוניברסיטת חיפה במדע המדינה.
- נפתלי בנט שר החינוך - בנט נולד בחיפה, לג'ים ומירנה, ילידי קליפורניה, ארצות הברית. הוריו עלו לישראל לאחר מלחמת ששת הימים. אביו היה בין היתר מגייס תרומות לטכניון. בנט גדל בשכונת אחוזה בחיפה. הוריו החלו בתהליך של חזרה בתשובה כשהיה בן שלוש. למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה והדריך בסניף "כרמל" של בני עקיבא.
- משה כחלון שר האוצר - היה איש צבא קבע באזור הקריות. לאחר הקריירה הצבאית פתח עסק לאביזרי רכב בעיר התחתית בחיפה. היה תושב חיפה וחבר סניף הליכוד בעיר. את דרכו הפוליטית החל בסוף שנות ה-80 כשסייע לרמי דותן בהתמודדותו בבחירות לראשות עיריית חיפה.
- יובל שטייניץ שר האנרגיה והתשתיות - למד באוניברסיטת חיפה והיה תושב העיר וחבר בסניף הליכוד במשך שנים רבות. כיהן כמרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.
- סילבן שלום שר הפנים - מומחה לפיתוח אזורי. תחת הנהגת שר ברמתו, שצריך להיות משנה לראש הממשלה, חבר בקבינט, ושר לפיתוח אזורי, צריך להתנהל שיקום מפרץ חיפה.
- יואב גלנט שר השיכון והבינוי - שירת כלוחם ומפקד שייטת 13 שבסיסה סמוך לחיפה. בעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. מתגורר בעמיקם, מושב ליד זכרון יעקב.
- מירי רגב שרת התרבות והספורט - הארגונים הירוקים במטרופולין חיפה מצאו אצלה אוזן קשבת בשנים האחרונות במסגרת פעילותם למען ניקיון מפרץ חיפה.
- בני בגין שר בלי תיק - מומחה לנושא הבניה הבלתי חוקית.

יום ראשון, 17 במאי 2015

משה ספדיה - הארכיטקט שמעצב את סינגפור

משה ספדיה הוא בוגר הטכניון, וכיום מטביע את חותמו על עיר הנמל הגדולה בעולם, סינגפור, אשר נמל התעופה שלה, שספדיה שותף לעיצובו, תורם תרומה משמעותית ביותר לכלכלתה. ממש מתבקש להזמין אותו לחיפה כדי שיתרום לה מרעיונותיו.

קומפלקס קזינו ומלון מרינה ביי סאנדס בסינגפור 
העיצוב אינו לטעמי, למעט הגג-מרפסת-בריכה בצורת אוניה, שגם היא עוצבה על ידי מומחה פאנג שוואי שספדיה התייעץ עימו בהנחיית היזמים הסינים, כיוון שתורת הפאנג שוואי שולטת באדריכלות בסינגפור. 
מי שמתבונן בשלושת המגדלים מקרוב רואה שכל אחד מהם מעוצב באורח מעוקם. ספדיה מותח עד הקצה את ה''כבוד'' שהוא נותן לאדם ולמרחב ובדרך זאת מצליח ליצור תחושת ''אנושיות''. 
לדבריו הבסיס לצורה של שלושת המגדלים העקומים, שהתקבלה אצל הסינים בוודאי כמחווה לחוש האילתור שהביא להקמת הנמל הגדול ביותר בעולם, היה הרצון ליצור מיפתח בין העיר לים. 
על פי יחס הזהב, הגישה בה היה צריך לנקוט היא שונה לחלוטין: ראשית היה עליו לבחור באיזה מהאלמנטים האנתרופומורפיים הוא בוחר כנקודת מוצא. האנתרופומורפיזם, ההאנשה, היא נקודת הפתיחה לכל מעשה ידי אדם. ההאנשה קיימת בדרגות שונות: בדרגה הגבוהה ביותר העצמים הם דומים לגוף האדם, ובפרט לפנים. בדרגה השניה הם דומים לבעלי חיים, ובדרגות הנמוכות יותר הם דומים לחפצים שבשימוש יומיומי ולמרחבים שבהם האדם חי ופועל.
יתכן והדימוי של הספינה היה בנאלי מידי מלכתחילה עבור ספדיה, והוא הגיע אליו בדיעבד. יש דימויים אנתרופומורפיים רבים נוספים שעשויים להתאים לקשר בין ים ונמל. אחד מהם הוא, לדוגמא, דימוי המגף. בטור הימני של בלוג ה"החצר האחורית של חיפה" מתוארת הסבה של ממגורות דגון כקומפלקס של שני מגדלים מצופי זכוכית בצורת מגף. המגף מסמל את השילוב בין עגינה ותנועה שאופינית לנמל, וצורת המגף מאפשרת גם  שימוש בקווים גליים בהשראת יחס הזהב. 

יום שבת, 16 במאי 2015

10 הגישות לנחיתת מטוסים המרהיבות ביותר בעולם.

10 הגישות לנחיתת מטוסים המרהיבות ביותר בעולם. 
כדאי לשים לב לכך שגם הערים ברשימה ממותגות כמרתקות, ונמצאות גבוה מאד ברשימת אתרי התיירות המבוקשים בעולם. 
לכן אין ספק שמסלולי נחיתה ארוכים שנכנסים לתוך הים בחיפה, שבצידם רציף ספינות, כמו שפורסם במסגרת בלוג ''החצר האחורית של חיפה'', יהיו במקום גבוה ברשימת אתרי הנחיתה המרהיבים, ויהפכו גם את מטרופולין חיפה כולו לאתר תיירות עולמי.

CNN - מצגת 10 גישות הנחיתה המרהיבות ביותר בעולם. בתמונה: טורונטו

יום שישי, 15 במאי 2015

המפרץ הוא אסלה

המפרץ הוא אסלה
מלאה צואת ממשלה
עטופה בנייר אריזה

התושבים מנקים אותה
צפים בה למעלה
כמוטציה של אמונה

וכל חייהם חולפים
בצפיה בקליפים יפים

לבעלי צרכים מיוחדים

יום רביעי, 13 במאי 2015

סיום השימוש באנרגית נפט ופחם עד שנת 2030

המדען המכובד שמופיע בקטע הוידאו להלן, קטע שצוטט אמש באתר תערוכת אקספו 2015 במילנו, מסביר באמצעות חישובים מתמטיים של תועלת כלכלית בלבד, כי בתוך כעשור תהיה האנרגיה הסולארית חלק הארי של כל מקורות האנרגיה של האנושות, ולכן אין כל סיבה כספית להשקיע בהווה באנרגיות נפט. חשוב מאד שמקבלי ההחלטות לגבי מפרץ חיפה, אשר מתכוונים בימים אלה להשקיע במפרץ את כספי ועתיד אזרחי האזור המדינה כולה בתשתיות נפט מפוקפקות מכל הבחינות, יצפו בוידאו זה וילמדו היטב את תוכנו.

יום שלישי, 5 במאי 2015

קסם ואדי לוטם

מתחת לקו הרכס
נמצא גן האם
ומתחיל ואדי לוטם

משולש הפוך ירוק
מושא ערגה מתמדת
בין שמים לארץ

בסופו חוף הים
אליו נקוות האמונות
של היורדים בערוץ

יום שני, 4 במאי 2015

שער הרחמים בים

היכן שער הרחמים
הוא נמצא בים
בין שיני סלעים

האדם שוחה ביניהם
גופו מופקד לזרמים
והוא חסר אונים

הגלים אותו מציפים
ואל החוף מטילים
כמו לפאתי ירושלים

יום שישי, 1 במאי 2015

טיילת מהעיר התחתית לפארק הקישון

טיילת העיר התחתית - נמל הקישון


משום מה אף אחד בעיריה לא טרח לחשוב על הדבר הזה, שהוא פשוט עד אינפנטילי לביצוע, שזול מאד, ושישפר מאד את איכות החיים והתדמית של חיפה.

כסף וזמן לאיצטדיונים מוזהבים ומנהרות תשתית מיותרות יש בשפע, אך המוחות שם סתומים לסלילת טיילת הולכי רגל ואופניים באורך של כשני קילומטרים בלבד, שתחבר בין קרית הממשלה בעיר התחתית לפארק הקישון, דרך הגשר להולכי רגל של מוזיאון הרכבת.

נמל ופארק הקישון נמצאים מעבר להררי חושך עבור תושבי חיפה, כי מהעיר התחתית נדרשת נסיעה ארוכה ומפותלת, של עשרות קילומטרים, כדי להגיע אליהם. למעשה הפארק הוא, בדרכים שכבר קיימות בפועל מזה שנות דור, במרחק של כ-2 קילומטרים בלבד מקרית הממשלה.

מישהו למעלה החליט שלא לפתוח את הדרך אל  הים לאזרחי חיפה בעוד מקום, ולחסום להם בעוד דרך את האפשרות לצמוח בעיר הזאת. 

יום רביעי, 29 באפריל 2015

האבסורד הכלכלי של מפעלים פטרוכימיים בלב מטרופולין

בתי הזיקוק של מפרץ חיפה על המקום של נמל התעופה בן גוריון
מה היו אומרים תושבי גוש דן אם במקום בו נמצא נמל התעופה הבינלאומי שלהם היו פועלים מפעלים פטרוכימיים ענקיים?
האם היתה מתאפשרת צמיחה כלכלית באזור, או שהוא היה הופך לשומם ונטוש?
המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה מספקים תעסוקה לאלפי עובדים בלבד, לעומת מאות האלפים שמתפרנסים, באורח ישיר ועקיף, מנתב''ג.

יום שלישי, 28 באפריל 2015

2 מחקרים על הנזקים הבריאותיים-כלכליים מזיהום האויר

מחקר באוניברסיטת בוסטון, שבו נבדקו 943 מבוגרים בניו-אינגלנד, מצא כי יש קשר בין התכווצות המוח לזיהום האוויר. "השינוי הזה משתווה לשנה אחת של הזדקנות המוח", אמרה אחת החוקרות

על-פי מחקר חדש של ארגון הבריאות העולמי, נזקי זיהום האוויר במדינות אירופה הסתכם ב-1.6 טריליון דולר בשנת 2010. בחלק מהמדינות הנזקים הסתכמו ביותר מרבע מהתמ"ג. ומה בישראל? ב-2010 נפטרו 2,500 בני-אדם מסרטן וממחלות שנגרמו מזיהום והנזק הוא 3.3% מהתמ"ג
הנזק הכלכלי מזיהום אוויר בישראל עומד על 7.1 מיליארד דולר. כך עולה מדו"ח חדש של ארגון הבריאות העולמי, המתייחס לשנת 2010. מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות הנזקים הכלכליים מתמותה ממחלות שנגרמות בעקבות זיהום אוויר רק הלכו ועלו. בשנת 2005 עמד הנזק "רק" על 6.2 מיליארד דולר. מדובר ב- 3.3 אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי. בסך הכל, לפי המחקר, זיהום האוויר עולה לכלכלות אירופה 1.6 טריליון דולר בשנה. הבשורות הטובות: ישראל נמצאת במצב טוב לעומת מדינות רבות באירופה.