ספינת המפרשים אזמרלדה

אזמרלדה היא ספינת המפרשים הגדולה ביותר בעולם כיום.
צבע הגוף והמפרשים שלה הוא לבן ותרניה הם צהובים.
היא שייכת לצי של צ'ילה, ומקיפה את כל העולם.
ממשיכה בכך מסורת שנמשכת כבר יותר ממאה שנים. 
מאז בנייתה בשנת 1947 היא ערכה כשישים הקפות עם קדטים.

הספינה הגיעה לנמל חיפה שלוש פעמים בעשורים האחרונים.
בכל ביקור בנמל מאפשרים לאנשים לעלות על הסיפון.
הסיור הוא חוויה של דקות אחדות, ומגיע אליו קהל עצום. 

לביקור האחרון בחיפה בסוכות 2012 הגיעו עשרות אלפי אנשים.
היה תור המתנה של שעות אחדות למבקרים.
כל גשר הכניסה לנמל עד דרך העצמאות היה מלא אדם.
השיר נכתב על החוויה של החלומות בתורים הארוכים.

ספינת המפרשים אזמרלדה

היא תיבת נוח וגם היונה
עשויה מדימיון וחסרת רצון
מקיפה את העולם בלי הפסקה

כפותה בחבלים אל הנמל
מפרשיה ענקיים כמו חלום
נשמתי את ריחה עד הלום

וירדתי אליה בצימאון

עם עלי זית על סיפונה
אולי אני אמצא עליה
בריח הים וצריחות השחפים 
פעמון מהדהד בעיר רפאים

היא מתקיימת בלי עזרה
הלומים מתמסרים אליה
היא לוחשת זה לא סופך
בוא עימי לעוד הפלגה

אנשים עולים לרגל
לחלום בלי הפסקה
וגם אני הצטרפתי
ממתין לשעתי אצלה

התור היה עצום
התור התקדם לאט
אנשים המתינו בלאט
מתקיימים ממה שניקלט

מי שחזרו מהספינה
סיפרו שהיא לא שווה
יש בלגן והולכים מכות
בביקור שנמשך עשר דקות

קשה לקרוא בהם תווי פנים
מה מסתתר מאחורי המילים
התור האמיתי הוא בנשמה
והם מדברים לאחר הגשמה

נזכרתי בספינות אבודות
מפליגות כרוחות רפאים
אך בחוף מחכים להן
כמו למאורות עליונים

מאבטחים בבגדים שחורים
ממששים מולי את הנכנסים
עוד עשר דקות אני בפנים
חוצה את שער הרחמים

בכניסה לרציף אין מי ורדים
כל האנשים עצבנים
מזיעים וצועקים ודוחפים
דחוקים בחבית סרדינים

ברגע שנקודת המבט השתנתה
והספינה הפכה מוחשית וגדולה
בשליחות רשמית ולא מבטיחה

חלק נשברו וחזרו הביתה

על רקע סבך תרנים וחבלים
מבינים שמתקרב יום הדין
האוניה אותנו כלוויתן תבלע
ותעכל ותפלוט עד שתשבע

עזי הפנים הרבים נדחפים 
אל ההבטחה הסמויה שבפנים
אני לבדי וקרביי מתהפכים
משתלב כאחד הניצבים

לאחר שעה ומחצה
נותרו שני שלבי המתנה
בינתיים התחיל היורה
וירד גשם ראשון השנה

האוניה איבדה מתוקפה
הטיפות המסו את הדרה 
אך תעודת הזהות לבדיקה
מעולם לא היתה כה חשובה

לא מעכלת את גודל המאורע
היא תתנוסס על התורן למעלה
כמו פתק זכות או תעודת הוקרה
עם המוני פתקאות כמותה 

מקרוב ובמרחק נגיעה 

הכל נראה כמו תסבוכת גדולה
אנשים וחבלים בחבילה
עם התרנים וסירות ההצלה

בישורת לפני כבש העליה
מסתכלים אם יש עכברים בורחים

ואולי הספינה מיד תטבע

כי בטח אין בה גבינה

מה אפשר לעשות בתוך מכונה

אולי העינוי יהפוך להנאה

עוד מעט ועולים למעלה

להיות רב חובל לדקה

הסיור הוא על הסיפון
אפשר להישאר כמה שרוצים

אבל אין בו דברים מיוחדים
ואחרי דקות אחדות מתקפלים

מצלמים סביב בלי הרף
מנסים לעכל את גודל החוויה
אבל מה אפשר להגיד
על משהו בגדר אשליה

שיכחה צבורת אנרגיה
לפותה בין ברגי האוניה
כמו בהקפות שמחת תורה
אין לה רגע של מנוחה

הספינה היא אם כל השאלות
הים הוא הוא אבי כל התשובות
ובין הסיפון לגלים 
מפרידה שפה חדשה

ממנה חלומות עשויים

היא שמחת העניים 
היא יום הכיפורים
דרכה מבקשים מאלוהים

לא מצאתי את השפה

שממזגת בין הים לספינה
לא היתה זאת השעה
לחבר בין תיקון לחמלה

אחר אנחת הקלה

כמו בסיום בחינה קשה

שבתי אל פני האדמה

כאילו מאומה לא קרה

הספינה באופק תגווע

וביני לבינה תהום רבה

כי כנפי מלאכי הלבנה

אינם פרושים לאור החמה

בבית אכלתי סחלב חם
נרדמתי לצלילי רדיו ישן
חלמתי על מקומות נפלאים
שחלקם גם לי מתאימים

הלכתי בטיילת לאורך חוף הים

מתבונן בשמש השוקעת

ובגלים המתנפצים אל החוף

וניסיתי להבין את כל המיקסם

השמש היא אימנו הברוכה

מחייכת אלינו חביבה

מי שמבין את סודה

יודע שהיא צוחקת בעוצמה

גלי הים מתחלקים לסוגים שונים

מגדולים ורחוקים אל קטנים וקרובים

הגדולים והקודרים הם ההורים

הקרובים והעליזים הם בנים ונכדים

הגלים הקטנים מתנפצים במשובה

על החול הלח כמו אל לחי חלקה

בתזזיתם ובצבע קיצפם הלבן 

הם מזכירים את השמש בעצמה