עד היום לא נערך דיון בשאלה כיצד צריך להיראות באמת קו הרכס של הכרמל החיפאי.
לאור החששות מצד שוחרי איכות החיים והסביבה הונמך הגובה המכסימלי של הבנינים לתשע קומות בתוכנית המתאר.
היתה זאת בעיקר תגובת נגד לחשש כי גב ההר יתכער מחמת גורדי שחקים שיוקמו עליו.
לא היה זה ניסיון לגילוי יצירתיות בנושא המראה האופטימלי.
יתכן כי ניתן לשלב על קו הרקיע גם גורדי שחקים מעוצבים, כדוגמת אלה שנבנו לאורך נתיבי איילון.
דיון כזה צריך להתחיל ברישום הצללית של הר הכרמל כמו שהוא נראה מעבר למפרץ.
לאחר מכן ניתן להעלות ביד חופשית את התוספות השונות על קו הרכס אשר משפרות את המראה הטבעי.
מהלך מחשבה זה עומד מאחורי התמונה למעלה.
הצללית הטבעית של ההר הירוק היורד אל הים התגלגלה בדימיון עד שהפכה לצורת דג.
החיפאים הותיקים זוכרים בודאי כי בראשית שנות ה-1960 ניצבה עדיין למרגלות ראש הכרמל, במקום בו נמצא כיום הרכבל, מסעדת הליוויתן.
המסעדה היתה מבנה מבטון בצורת ליוויתן, באורך כעשרה מטרים.
הפה, במידות של חדר גדול, היה פתוח לרווחה, ובתוכו היו מוצבים שולחנות וכיסאות.
בעומק הפה היה דלפק הההגשה.
היה זה ציון דרך לכל היוצאים מחיפה דרומה באותם ימים.
יצירה זאת היא גם מחווה למסעדת הליוויתן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה